לנטרל את הכעס עם מכון רעות

איך הופכות הציפיות לדלק של הכעס וכיצד לנטרל את הכעס

לנטרל את הכעס עם מכון רעות

לנטרל את הכעס עם מכון רעות

לא פעם אנחנו מתאכזבים כשהציפיות שלנו לא מתממשות ואנחנו מרגישים תסכול וכעס רב. היום אני אראה לכם איך הציפיות הן הדלק של הכעס וכיצד למנוע בכלל את הכעס שמתעורר בעקבות ציפיות שמתנפצות לכם.
תראו, הציפייה מהאחרים היא אומנם אנושית וטבעית, במיוחד מהקרובים לנו ביותר, אבל מה לעשות, המציאות מתסכלת ובכל פעם שעולות בנו ציפיות יש סיכוי סביר שנתאכזב ולא נקבל את מה שרצינו. build in בציפייה טמונה גם האכזבה הפוטנציאלית שלא נקבל את מה שאנחנו רוצים.

הציפיות מהסביבה בכלל,  ומבן הזוג והילדים בפרט, יכולות להיות מקור של בעיות וצרות צרורות למערכות היחסים שלנו.
כן, אני רואה עכשיו את הגבות מורמות בפליאה ובשאלה "מה, לא הגיוני שאני אצפה מבן/בת הזוג שלי שייענה לציפיות שלי? אז בשביל מה התחתנתי? " אז אתם כבר יודעים שזה לא עובד כך כמו שאתם רוצים ועל זה אתם רבים כל כך הרבה.

אז בואו נראה איך הציפיות מתדלקות את הכעס ולמה זה יוצר בעיה  –

ראשית, כי הזולת, כולל בן הזוג והילדים שלנו, לא יכולים לעמוד במשימה הזו בשום אופן כי זו משימה בלתי אפשרית.

דבר שני, כשהציפיות שלנו לא מתממשות, זה נוגע לפעמים במקומות כואבים לנו בעולמנו הפנימי ואז הכאב, התסכול והאכזבה שהתעוררו ,אם הם לא מקבלים ביטוי ישיר וגלוי, הם יכולים להפוך לכעס ואז המרחק בין הכעס להתפרצות, פוגעת ומפחידה, נעשה קטן מאד כי במקום להודות שקשה וכואב, נורא קל לנו להאשים את הסביבה במה שקרה כי מישהו עשה או לא עשה משהו שרצינו ולכן, הוא "אשם", כמובן, במרכאות . תמיד יש מישהו אשם.

דבר שלישי, עלינו לקחת בחשבון שבכל ציפייה טמונה גם אכזבה שלא נקבל מה שאנחנו צריכים היות וכל אדם הוא שונה מהאתר, בעל  עולם מובחן וייחודי משלו, עם ערכים, מנהגים, רצונות, רגשות וצרכים אינדיבידואלים משלו, ואז יש סיכוי רב שלא תמיד הוא יבין, ירצה או יוכל להיענות לציפיות שלנו ולספק לנו את מה שאנחנו צריכים ממנו.
חשוב להבין ולהפנים שאי היענות של האחרים לצרכים או לבקשות שלנו לא מעידה כלל על חוסר אהבה, חוסר אכפתיות או על חוסר התחשבות מצידם. הם פשוט בעדם, לא נגדנו וזה עושה את כל ההבדל.

למעשה, בחסות הציפייה, הלגיטימית לכאורה, בעצם, רוצים להשתלט על הזולת, להכריח אותו, להתאים אותו אלינו ולכפות עליו את רצוננו גם אם זה בניגוד לרצונו ולא מתאים לו. בעצם הציפיה שלנו מהאחר, לעשות את רצוננו ולתת מענה לצרכים לנו בהתאם לצרכים שלנו, בלי האפשרות לקבל את הדרך האחרת של הזולת, אנחנו בעצם שוללים מהאחר את החופש שלו להיות מי שהוא רוצה להיות ומקטינים אותו. בתוך תוכנו אין לאחר אופציה אחרת, לבחור לעשות ולהיות את מה שהוא רוצה כרצונו מלבד לעשות כרצוננו, אחרת מה שצפוי לו הוא כעס או התפרצות, האשמה, ביקורת או תגובה קשה, עונש, ריחוק, קרירות או מריבה וויכוח סוערים.

לצפות מותר אבל כל עוד אתם מוכנים לקבל גם תשובה אחרת ממה שציפיתם לה כי אי אפשר להכריח את האחר לעשות מה שאתם רוצים, לא לכפות עליו ולא לדרוש ממנו שום דבר כי אין לכם באמת שליטה על האחרים אפילו לא על הילדים שלכם. אתם לא יכולים לדרוש מאף אחד לעשות מה שאתם צריכים, במיוחד אם זה מנוגד לרצונות שלו, לרגשותיו ולצרכיו. זה רק מביא צרות ובעיות ויכוחים ומריבות רבות ומעכיר את היחסים והזוגיות.

יותר מזה – גם אם הזולת, אפילו בן או בת הזוג שלנו, רוצה ומתאמץ לרצות אותנו, הוא יעשה זאת בדרכו המיוחדת לו ולא תמיד זה יהיה המענה המספק המדויק כפי שאנו זקוקים לו בעיתוי המתאים, בדרך ובאופן המדויק כפי שאנחנו צריכים אותו.

הזולת הוא לא שלוחה שלנו, הוא לא חלק מהזהות שלנו, הוא אדם אחר, בעל עולם משלו , ייחודי ומיוחד, לא יותר טוב או רע מאיתנו, הוא פשוט שונה ואחר. לכן צריך לקחת בחשבון שאיננו יודעים במדויק מה מתרחש אצלו  באותו הזמן, אולי הוא עסוק, מוטרד ממשהו, כואב לו הראש,  מדוכדך, עייף, אולי הוא תכנן לעצמו משהו אחר שהוא צריך לעשות, או דברים אחרים שיש בעולמו אשר מונעים ממנו לתת לנו מענה על הצורך ולספק אותו וזה לגמרי לגיטימי.

לדוגמא, בעיה שכיחה אצל אנשים כעסנים שזקוקים לשליטה באחרים היא שכשהם מצלצלים לבני זוגם, הם מצפים שהם יהיו כל הזמן נגישים וזמינים ויענו להם מיד ואם לא, מתעורר בהם הכעס. הם מתעצבנים שלא עונים להם ואז הם מצלצלים שוב ושוב ומשאירים הודעות לרוב, והכעס שלהם רק הולך ומתגבר.

הם לא רואים את עולמו של האחר, רק את הצורך של עצמם. אולי בן הזוג בישיבה, בשיחה עם הבוס, עם לקוח, בשירותים או סתם בלי הטלפון. הם מרוכזים בצורך של עצמם ובכאב שהתעורר אצלם שזקוק בדחיפות למענה מספק ומרגיע מהאחרים אחרת הם מתפוצצים. קשה להם להכיל את המצב המתסכל בלי לראות שמישהו אשם בקושי שלהם.

תזכרו- הזולת, במיוחד בני הזוג או הילדים, הם לא ספקי הצרכים שלנו. יש להם עולם משלהם וזה בסדר גמור. מותר להם. הם אחרים ושונים מאיתנו ולא אמורים לעמוד זמינים ונגישים לצרכים שלנו ולרצות אותנו.

הציפיות שלנו, למעשה, הן סוג של הסכם סמוי בינינו לבין עצמנו, לפיו אנו דורשים מהאחר להתאים את עצמו לפי מה שאנחנו צריכים מבלי שהשארנו לו את חופש הבחירה להיות עם עולמו ולעתים, בלי שהציפייה נאמרה בצורה גלויה וישירה והאחר צריך רק לנחש אותה.

הציפיות שלנו הן האויב שלנו ושל היחסים שלנו מפני שאם האחרים לא עשו את מה שרצינו מהם וזה מערער את תחושת הביטחון והערך שלנו, הרי שזה הופך אותנו לתלויים באחרים שיעשו את מה שאנחנו צריכים כי רק כך אנחנו מרגישים בטוחים, אהובים, מוערכים וחשובים. בעיה, לא?

הציפייה שבן הזוג או הזולת יתאים את עצמו בהתאם לרצונות ולצרכים שלנו לא מציאותית כי אין לנו שליטה על האחרים ולא על המציאות ואנחנו לא יכולים לשנות ולהתאים אותם בהתאם לציפיות שלנו.

ציפייה כזו, אשר חבויה בה דרישה תובענית לסיפוק הצרכים,  הינה לא שוויונית ופוגעת באחר, מפחידה אותו, מקטינה ומחלישה אותו ושוללת ממנו את החופש שלו להיות מי ומה שהוא רוצה.

אז מה עושים כדי להימנע מהכעס או לוותר עליו?

א. ראשית, חשוב להבין ולהפנים שאחרים, גם האנשים הכי יקרים לנו, יש להם עולם משלהם ואין לנו שליטה על מה שהם חושבים, עושים, מרגישים, רוצים או צריכים ואל לנו לדרוש מהם או לכפות עליהם את הרצון שלנו כי בכך אנחנו, כאמור, שוללים וגוזלים מהם את החופש שלהם, הבחירה והשמחה שלהם. בכך אנחנו בעצם מאבדים אותם כי הם נפגעים , פוחדים ואז גם מתרחקים עד שהם עוזבים לגמרי.

ב. שנית, יש לבטא את הציפיות בצורה ישירה או בקשה גלויה בלי לרצות שהם ינחשו מה שאתם צריכים מהם.

ג. הדבר השלישי הוא שגם אם ביקשתם "הכי יפה", אתם צריכים להיות מוכנים ומסוגלים גם לקבל את הסירוב,  את ה"לא". נישמו עמוק וקבלו בהבנה את האכזבה, התסכול, העלבון ואולי גם הכאב שעולים אצלכם מבלי לפרש פרשנויות מוטעות ומיותרת או להאשים את הסביבה.  בידקו מה התעורר אצלכם בפנים, איפה זה נגע במקום כואב, מפחיד וקשה בעולמכם הפנימי ומה תוכלו לעשות כדי לשנות את זה בעצמכם בלי לצפות שאחרים יסדרו לכם את הבעיה או את הקושי שלכם ויספקו לכם את מה שחסר לכם ומה שאתם צריכים.
נסו ותראו . זה עובד.
בהצלחה!

תגובות פייסבוק

תגובות

2 תגובות
  1. עדן
    עדן says:

    ערב נעים לךאריאלה המקסימה, זו אני עדן מנויה קבועה ברשימת התפוצה האיכותית שלך.
    איזה יופי של הדרכה הכנת לנו הפעם, ממש מעולה!
    אהבתי מאד את ההתבוננות המעמיקה שלך לגבי ההסכנה שבפיתוח ציפיות מהזולת. על האופן הנכון להסתכל על הזולת , לא כאמצעי לסיפוק צרכינו, אלא כישות בעלת צרכים ורצונות עצמאיים. והיטבת להסביר שאי-הענות לציפיותינו לא אומרת שלבן-הזוג או הזולת האחר לא אכפת מאיתנו, אלא שייתכן שבאותו זמן לא התאים או התאפשר להענות לצרכינו, וזה לא עושה אותם לרעים או לא אכפתיים, ועוד הארות חשובות וחכמות.
    אני בטוחה שהשקעת מאמצים רבים בהכנת ההדרכה הזו, ואני מעריכה אותך מאד על כל התובנות החשובות שחלקת איתנו.
    אני רואה את עצמי ברת מזל על היותי מנויה ברשימת התפוצה שלך שבזכותה אני נהנית מהתובנות הכל כך חכמות שלך לגבי מערכות יחסים על מורכבותן הרבה.
    אני מאחלת לך המשך ערב נעים ושופע שמחה ואהבה
    בחיבה ובהערכה רבה עדן

    הגב
    • ariela
      ariela says:

      שלום עדן יקרה,
      אני מודה לך מקרב לב על כל ההערכה והמילים החמות שלך. זה בהחלט לא מובן מאליו עבורי.
      אני שמחה שאת מפיקה הרבה תועלת מכל מה שאני שולחת, מהמאמרים, ההדרכות, הסרטונים, הכתבות, הטיפים ועוד.
      תמשיכי ליהנות ולהפיק הרבה תועלת לחיים טובים יותר
      יום נפלא
      בהערכה רבה
      אריאלה

      הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *