איך לעבור את הפסח בשלום / אריאלה מלצר

חג הפסח הוא אחד מהחגים המשפחתיים, בהם המשפחה על כל ענפיה מתכנסת ביחד, במיוחד, בליל הסדר, ככתוב בהגדה "…הלילה הזה כולנו מסובין". "אצל מי אתם בפסח?" או "איפה אתם בחג?" הן שאלות נפוצות בימים שלפני החג. ישנם בני משפחה שלא מתראים במשך השנה והחג הוא הזדמנות טובה להכיר את כולם מקרוב. לפעמים, המפגש מהנה מאחר וזו הזדמנות להיפגש לאחר שלא התראו זמן רב ולפעמים, נאלצים להיפגש עם בני משפחה שאין איתם כל כך קשר או הקשר איתם אינו טוב. לפנויים, רווקים, אלמנים או גרושים ,שאין להם משפחה גרעינית משלהם, יכולה זו להיות תקופה קשה ביותר משום שהיא ממחישה את בדידותם או את אובדן המסגרת המשפחתית שהייתה להם מול המשפחתיות של האחרים.

גם אם המפגש המשפחתי הוא מאולץ וגם אם לא ממש מחבבים את הדודה, הגיסה או החמות רצוי למצוא את הדרך לראות במפגש הזה הזדמנות חיובית. ההתבוננות החיובית תקל על חוסר הסימפטיה ואולי תאפשר הזדמנות טובה להכרות מקרוב ואולי אף לשיפור וליצירת יחסים טובים יותר. אם ישנה חשבונאות וזוכרים מי שילם יותר ומי קנה או הכין יותר, מומלץ להניח אותה בצד ואם יש מישהו שהמפגש המשפחתי ממש קשה בעבורו כדאי לו לשנן ולומר לעצמו שעוד מעט זה יסתיים. כדי להנעים אווירה עכורה מומלץ להביא מתנה נחמדה, שתפשיר את הקרח. כדאי להגיע לפסח עם סובלנות , עם גישה חיובית והכנה עצמית שמשפחה זה דבר שיכול לגרום שמחה בלב והנאה, שהרי משפחה מעניקה מסגרת, המשכיות, שורשיות, שייכות, עוגן וביטחון.

לעיתים, השאלה איפה עושים את החג יוצרת חיכוכים ומריבות בין בני זוג, בינם לבין עצמם ועם בני משפחותיהם. הסיבה לכך היא המשמעות היתירה שמייחסים למשפחה אצלה עורכים את הסדר. משפחה זו מקבלת חשיבות מרובה והיא נחשבת המועדפת והחשובה יותר. כמו כן, ישנם בני זוג הרואים בעשיית הסדר במשפחתם ביטוי לנאמנות המשפחתית או חוסר נאמנות כאשר מתארחים אצל משפחת בן הזוג.

שינוי זווית הראיה לפיה, הנאמנות או החשיבות שיש למשפחה זו או אחרת אינן נמדדות לפי ליל הסדר אלא לפי מהות הקשר כולו, יכולה להיות מועילה יותר ולמנוע מריבות מיותרות. יתירה מזאת, אפשר להגיע מראש להסכמה כיצד להתנהל בחגים, להתארח לסירוגין או להתחלק במהלך תקופת חג הפסח בליל הסדר, בארוחת החג שלמחרת ובחג השני. יש מספיק הזדמנויות לבטא קשר קרוב עם המשפחות.

תיאום מראש, הסכמה והבנה, מתי ואצל מי עושים את החג, תוך הקשבה מלאה לצרכים של שני בני הזוג וראיה גמישה של שינויים במציאות יגרמו להנאה משותפת בימי החג וימנעו סכסוכים.

יש לזכור כי השהיה ביחד תקופה ארוכה יחסית בשונה מהשגרה היומיומית וללא פתחי המילוט הרגילים כגון, המסגרות החינוכיות של הילדים, עבודה, סידורים, חוגים וכד' עלולה להעלות את רמת הלחץ והמתח בתוך המשפחה. כדאי מראש לנקוט גישה של התחשבות וזהירות ולאפשר לכל פרט במשפחה גם מרחב פרטי לעצמו מבלי שיהיה צורך במריבה וכעסים כדי להצדיק התרחקות לצורך התאווררות. רצוי לנצל את השהיה המשותפת ביחד ליצירת קרבה, הנאה ובילויים משותפים.

לפנויים/פנויות שאין להם משפחה לערוך איתה את הסדר או מעדיפים, מסיבה זו או אחרת, להישאר לבד מומלץ להתארגן כמה חברים ולערוך סדר ביחד או לבלות במשותף, לצאת לטיול או לנופש.

לסיום, חבל לבזבז את תקופת החג על מריבות וסכסוכים. הכנה עצמית, סובלנות, ראיה חיובית והבנה שהמשפחה גם יכולה לגרום לשמחה בלב, יתרמו באופן משמעותי לשקט נפשי ולהנאה מה'ביחד' המשפחתי. חג שמח ומלא באהבה והנאה.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *