אלי (ינואר 2014)

תענוג תענוג תענוג. גם לראות את עצמי משתנה , גם אחרים. איזה כיף. באמת.

למדתי בסדנא להקשיב החוצה וגם פנימה. לפני הסדנא, הייתי קופצני וחסר סבלנות, השלמתי משפטים (בקול רם או בלב) וחיכיתי כבר להגיד את מה שיש לי בקוצר רוח. התרגול של השיקוף והנשימה עזר לי מאוד להיות יותר סובלני ולהגיע לנקודה נוחה יותר להגיב, (אם בכלל היה צורך…), ולצאת הרבה יותר רגוע ופחות תוקפני או קופצני. הארסנל של הכלים שלי התחזק מאוד, כולל שתיקה והמתנה, ואלו דברים שהתקשיתי בהם מאוד. גם מכלול הכלים שאריאלה ושלומי נתנו לי תוך הדגמות חיות בקבוצה, עזרו לי מאוד להפנים את המסרים ולתרגל "על רטוב" את תגובותיי.

המיקוד ברגש האמיתי שנמצא "מתחת" לכעס, נגע בעצבים החשופים שלי, ודי מהר (פגישה שלישית?) נפתחתי בפני הקבוצה ושמתי את החולשה שלי במרחב המשותף לקבוצה…אני ממשיך לבדוק את החולשות שלי ולראות איפה הן מתחברות לתגובות המורעלות ששחררתי לעולם ושפגעו בי, ולמזער ככל שניתן את הנזקים על ידי שליטה בכעסים.

במבט מצטבר של "לפני" הסדנא (עשרות שנים) ו"אחרי" הסדנא (שבוע), אני "לבן" לגמרי. מה שיפה בעניין, זה שלא איבדתי את הצורך שלי להגיב ולהתייחס לאירועים (בהתחלה חשבתי שלהיות לבן זה להיות חי-מת), אבל למדתי לעדן, לפלטר, להפנים, ולשחרר דברים לאט ובבהירות ולא מתוך כעס.
מה שאהבתי ביותר בסדנא הוא הקבוצה והיכולת שלה ושלי להתחבר לאנשים ממקומות שונים, בגילים שונים ורקעים שונה, ועם בעיות שונות שמתבטאות דרך כעסים, ולראות בכל אחד השתקפות חלקית של הבעיות שלי, דרך העיניים שלהם. התמזל מזלי, נראה לי, להשתייך לקבוצה מיוחדת שידעה לזהות קשיים בכל אחד מאיתנו, ולתת מקום לכל אחד להתבטא, לתמוך כשצריך, או לנזוף כשצריך, מתוך רצון כן לעזור. התובנות היו עמוקות, מרגשות, תומכות, ומראות את הדרך. בסדנא בכיתי יותר מכל מה שבכיתי הרבה שנים קודם – תודה!!!. וזה עבד מצוין. תודה מיוחדת לקבוצה.

למדתי באופן משמעותי על הקשבה אמתית, פיתוח ומיקוד אסרטיביות בלי אלימות, שיפור התקשורת הבין-אישית לא על חשבון ה'אני' שלי.

אריאלה ושלומי, אתם נפלאים. כאנשים, כמנחים, כצוות עם פינג-פונג מקצועי בינכם, כ"אינסטלטורים של הנפש". תמיד מקצועיים בלי פשרות, מתעקשים כשצריך, מנחמים כשצריך, אמפתיים, מתווים דרך חדשה מתוך הכאב האישי שלי. תענוג אמיתי. תודה מקרב לב.

ממשיך בסדנת ההמשך חיזוק ותחזוק.
תענוג תענוג תענוג. גם לראות את עצמי משתנה , גם אחרים. איזה כיף. באמת.

אלי.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *