גישת האימאגו והטיפול הזוגי / אריאלה מלצר

האימאגו הינה גישה טיפולית ליחסים זוגיים שפותחה ע"י ד"ר הארוויל הנדריקס מארה"ב ומחבר הספרים "לבסוף מוצאים אהבה", "לשמור על האהבה הזאת", ועוד. אנחנו בוחרים את בן הזוג שלנו בצורה לא מודעת, על פי דימוי ("אימאגו" בלטינית) המוטבע במוחנו, המבוסס על הורינו או מי שגידל אותנו, על תכונותיהם החיוביות ועל תכונותיהם השליליות, מתוך משאלה לרפא את פצעי הילדות שלנו. גם ההורים הכי טובים אינם יכולים לספק תמיד את כל הצרכים של ילדיהם כי הם לפעמים עסוקים, חולים, כועסים, מפחדים, מתמודדים עם קשייהם שלהם וכד'. כל צורך של הילד שלא סופק באופן קבוע, יוצר אצלו פצע וכדי להגן על עצמו מפני הכאב והפחד הוא יוצר לעצמו דפוסי הגנה והתמודדות, חליפת הישרדות, אשר הולכת איתו לחייו הבוגרים.

בשלב ההתאהבות אנו רואים את הזוג המאוהב. בגוף מופרשים הורמונים שמשפיעים עלינו כמו סם.
יש תחושה של התרוממות רוח ושלמות. הכל נפלא – יחסי המין, יש תשוקה ואנרגיה, מחוות גופניות, כינויי חיבה, פינוקים, חיזורים ובילויים. בני הזוג מרגישים שהם מכירים מאז ומעולם ורוצים להיות יחד בכל רגע.

הם מוצאים בבן הזוג את מה שחסר להם בתוך עצמם ומרגישים תחושת בטחון. בני הזוג מעניקים האחד לשני את כל מה שהם צריכים ורוצים מרצונם הטוב. בני הזוג מסונוורים ואינם רואים כלל את התכונות השליליות של בן הזוג, כדי להמשיך להרגיש שמחים ושלמים. למעשה, האהבה הרומנטית הינה אשליה שאנו אוהבים את בן זוגנו כאנשים בזכות עצמם. אנו מצפים שאהובנו, כמו הורינו, ייתן לנו את כל מה שחסר לנו וימלא את הריקנות שלנו באמצעות הקשר.

האהבה הרומנטית היא בעצם פנטזיה ילדותית לסיפוק ומילוי הצרכים שלנו. כאשר מתחילה המחויבות בחיים המשותפים ובנישואין,האשליה מתחילה להתנפץ. מה רבה אכזבתנו כשאנו רואים כי בן זוגנו כבר לא מעניק לנו את כל מה שאנו צריכים וזקוקים כמו שחשבנו ונראה כי האהבה מתחילה לדעוך. חשוב לדעת כי אהבות כאלה אמורות לדעוך. השפעת הסם פגה ופתאום רואים גם את התכונות השליליות בבן הזוג, שהן כה דומות לאלו של הורינו ומתחיל מאבק הכח. כל אחד מבני הזוג מנסה להחזיר לעצמו את מה שהיה לו, מנסה לשנות ולהתאים את בן זוגו לציפיות ולצרכים שלו. מתחיל הכעס, המריבות, הויכוחים, הביקורת, השיפוטיות, האשמות הדדיות, בכי, הסתגרות והתרחקות. הכל במטרה להחזיר את תחושת הביטחון והשלמות שהיו קודם לכן.

בשלב זה רבים חשים כשלון בבחירת בן הזוג, אכזבה וייאוש ולעיתים מפרקים את הקשר הזוגי ומתגרשים. הם יוצאים לחפש את מימוש הפנטזיות שלהם במקום אחר. אחרים נשארים בנישואין, הגורמים להם תסכול רב.

בני הזוג מתחילים להתמקח, להתנות ש"אם תעשה את זה, אני אעשה את זה" ולהיפך. עושים הסכמים ביניהם, אך לעיתים קרובות לא עומדים בהם, כי הם אינם לוקחים בחשבון את צורכיהם מהילדות. הם מוותרים על האהבה, מתייאשים ומשלימים עם נישואין נסבלים ומתסכלים שמחזיקים מעמד מסיבות שונות. הם חיים במקביל זה לזה כשכל אחד חי בדרכו. חלקם מוצאים פתחי מילוט שונים כדי להמשיך את הנישואין, בדמות מאהבים, עבודה מסביב לשעון או עיסוקים אחרים בבית או מחוץ לבית, אך מרגישים תסכול וחוסר סיפוק קבועים.

הפתרון לתהליך הידוע מראש של התאהבות – אכזבה – מאבק וייאוש הוא מודעות והבנה למהות הקשר הזוגי. בחרנו את בן זוגנו כדי לרפא את פצעי ילדותנו כדי שיהיה דומה להורינו וגם ימלא את החלקים החסרים שלנו, שדוכאו בנו. אכן, הבחירה היא נכונה אך צופנת בתוכה מאבק עם חוסר ההתאמה שבינינו. הסיכוי לפתור את הסכסוך הזוגי הוא השארות בקשר תוך הבנת כאבי העבר מהילדות, דרכי ההגנה וההסתגלות, אותם כולנו מביאים לחיים הבוגרים שלנו ולקשר הזוגי.

ההתמודדות עם בן זוג, שגם הוא מביא איתו את פצעי ילדותו והגנותיו, מביאה אותנו לצמיחה ולהתפתחות אישית ויוצרת מחדש, הפעם עם מודעות, אהבה בטוחה ומספקת. כאמור, ללא מודע שלנו יש משימה: לקבל מענה לצרכים שלנו ביחסים אינטימיים שלא קיבלו מענה בילדות ולרפא את פצעי הילדות.

המחויבות היא תנאי הכרחי להופעת פצעי הילדות ומנגנוני ההישרדות. היא יוצרת השקעה רגשית משמעותית ביחסים והשקעה זו שמה כל אחד מבני הזוג במקום מאד חשוף ופגיע. המחויבות יוצרת תחושת ביטחון ומאפשרת לפצעים ולדפוסי ההישרדות להופיע. זיהוי פצעי ילדות וצרכים שלא קיבלו מענה יכול להביא למודעות גבוהה ולציפיות, אותן כולנו מביאים ליחסים הזוגיים שלנו. עד שצורכינו הילדותיים לא מקבלים מענה, התוצאה תהיה קונפליקט גלוי או סמוי.

סיבה נוספת לבחירת בן הזוג על פי ה"אימאגו", היא שאנו מחפשים בבן הזוג את התכונות שלא פיתחנו בגלל לחץ החברה שסביבנו. לבן הזוג יש משהו שחסר אצלנו ולכן זה מביא לחיבור הזוגי בין בני זוג שהם הפכים או משלימים זה את זה. אמנם בתחילה זה מאד נוח לנו, יש הרגשה של שלימות, אך זו שלימות מזוייפת ועם הזמן מסתבר לנו שקשה לחיות עם אדם כה שונה מאיתנו. אנו מתחילים להעביר בקורת ולכעוס על התנהגותו ההפוכה כל כך משלנו. מה שמצא חן בעינינו בבן הזוג בתחילה, גורם למריבות וויכוחים בהמשך.

אחת המיומנויות הבסיסיות של קשר זוגי הינה הקשבה והכלה המבוססות על דיאלוג התכוונותי. באמצעות דיאלוג זה לומדים בני הזוג איך ליצור הקשבה מסוג אחר,הקשבה שמביאה להבנה מלאה ,היוצרת תחושת ביטחון ואמפטיה הדדית.דיאלוג זה מסייע לזוג להגיע למקומות הפצועים מן הילדות שלהם ולהבין את דפוסי ההגנה וההתמודדות שלהם ,אותם הביאו לנישואין ואשר גורמים להם את הכאב,הסכסוך והמריבות ביניהם.

לסיום, חשוב לדעת שהכאב והסכסוך שבנישואין הם לא תוצר של חוסר אהבה, אלא תוצאה של חוסר הבנה לגבי תהליך ומהות הקשר הזוגי. אפשר לפתח נישואין ואהבה מודעת, להבין את הצרכים של בן הזוג ומקורותיהם ומכאן לצמוח ביחד לקראת אהבה בטוחה, מספקת וקבועה.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *