“הסדנא היא סוג של נס עבורי”- אלון על הסדנא לשליטה וניהול כעסים במכון רעות

הסדנה היא סוג של נס עבורי.
גדלתי בבית מפורק. הורים גרושים. משפחה מאד בינונית מבחינת הישגיה. כילד האלימות גאתה בחיי – בבית הספר מכות כל יומיים, השעיות, התפרצויות זעם בלתי פוסקות ועוד. אמנם  הוריי לא היו אלימים כלפיי מבחינה פיזית, אבל אילצו אותי לשקר כדרך קבע. ההזנחה הנוראית שחוויתי כילד, והעובדה שעם המון אירועים הייתי צריך להתמודד בעצמי, גרמה לכך שאלימות עבורי הפכה לפיתרון נגיש וקל. לא ידעתי אחרת, לא לימדו אותי אחרת, זה מה שהכרתי, וזה מה שעשיתי.
עם השנים התבגרתי ונהייתי מתוחכם יותר. חשבתי שעברתי את השלב של האלימות, כי הנה, אני אדם בוגר שיודע לשלוט על עצמו, אבל הדברים לא כך היו. התחתנתי, הבאתי ילדים, עשיתי תארים, התקדמתי, הגעתי להישגים רבים, חלקם אף מאד מכובדים, אך לצערי המשכתי להתנהל בדרכים שהם לא בדיוק הדרכים האופטימליות להתנהלות. האלימות שלי שינתה צבע והפכה להיות “מחוכמת” הרבה יותר. למשל אני הייתי נמנע מלהגיד את דעתי הרבה פעמים, כי רציתי למנוע מצבים לא נעימים של ריבים, ואחת לאורך כמה זמן הייתי מתפרץ. מה זה מתפרץ? מתפוצץ. התפוצצות שהייתה כוללת קללות, ירידות קשות מאד על אשתי, השלכה של חפצים בבית ולעיתים רחוקות גם אלימות פיזית כלפי אשתי. והילדים בבית – היו סופגים את כל האווירה הזו. כשהייתי בתוך התקף, לא ראיתי אף אחד ממטר. אף אחד.
לאחר שנות נישואין רבות, אישתי אמרה לי “או שאתה עף מהבית או שאתה הולך לטפל בעצמך”.
ידעתי שיש בי משהו לא פתור עם העניין הזה. אבל עד אותו רגע, לא אילצתי את עצמי להתמודד עמו. החלטתי שאני לוקח אחריות והולך לטפל בעצמי. מצאנו עם אשתי את הסדנה יחדיו ובחרנו באריאלה, וכמה טוב שעשינו כך.
אומר ברצינות כי הייתי סקפטי לגבי שינוי אפשרי. עשיתי  סדנאות שונות ואף הייתי בטיפול, ובסך הכל אני בחור מצליחן שמאד מודע לעצמו. “מה כבר הסדנה יכולה לעשות?” אבל הופתעתי, כמה הופתעתי.
רק להגיע למקום ביני לביני בו אני אומר לעצמי “אני מוכן לעשות שינוי”, הוא משמעותי כשלעצמו, אבל הפגישה באנשים נוספים שסובלים ממשהו שיש לי, היא עוצמתית עד מאד. במשך שלושה חודשים הייתי מגיע מדי שבוע עמם והפכנו לסוג של משפחה. השיתוף, החשיפה, הלמידה של הכלים באופן הדרגתי ומובנה, הצליחה לחדור לתודעה.
היה לי מובן לחלוטין שהשינוי – תלוי בי. זה נכון שהצעד להגיע לסדנה הוא גדול, אבל גם מה אני עושה בסדנה עצמה הוא משמעותי עד מאד, אז אמרתי לעצמי שאם כבר הגעתי למקום הזה, בו אני מתמודד, מגיע, נוסע כל כך רחוק בשביל לעשות שינוי – אז אני הולך עם זה עד הסוף: מגיע פתוח על באמת, לא רק בשביל להגיד ולהדוף, כי הרי מה שאני עשיתי כל חיי – לא עבד לי, אז זה היה אמרתי לעצמי שזה הזמן לפתוח את ההקשבה…, משתף מחיי את הקבוצה, משתף את המנחה, לוקח את הכלים שאני לומד ומיישם אותם, מתרגל אותם. אני – התחייבתי להשתנות. ואכן, התוצאות מדברות בעד עצמן.
למדתי שלכעס – פנים רבות…אצלי לדוגמה הכעס התבטא רק בתוך הבית. אני מהאנשים שאם הייתי אומר לסביבה שלי שאני בסדנה כזו – לא היו מבינים מה אני עושה שם. לא היו מאמינים (!) שאני חלק מזה, אבל כאמור, הכעס הוא לא רק הסטיגמות של האדם הצעקן, האלים ועוד. יש הרבה אופנים בהם הוא מתבטא – מלבד אלימות פיזית, מילולית, גם ציניות, אדישות, שתיקה, השפלה שלא במילים ועוד רבים אחרים.
טרם אמשיך, חשוב לי לעצור ברגע זה ולהתייחס למנחת הסדנה, אריאלה מלצר.
אם הסדנה היא נס, הרי אריאלה היא הנס שברא אותה. אישה יוצאת דופן עם שיעור קומה יוצא דופן שמצעידה אנשים לשינוי אמיתי ומהותי בחייהם. מובן שהיא רק נותנת את ההזדמנות, עליי כמשתתף – לקחת אותה, אבל ההזדמנות שאריאלה נותנת, היא מיוחדת במינה, איכותית, אמיתית ונדירה. במהלך הפגישה הראשונה של הסדנה שלי, ניגשתי לאריאלה ושיתפתי אותה בחששות שלי. אמרתי לה “אריאלה, ומה עם זה לא יחזיק, כמו דברים אחרים שעשיתי? שזה “יפוג” במרכאות לאחר כמה זמן?” אריאלה אמרה לי באופן חד משמעי: ״אתה, הולך לעשות שינוי לכל החיים שלך״. ואריאלה, כמו אריאלה – צדקה לחלוטין.
הנחייתה יוצאת הדופן, המקצועיות שהיא מביאה, הרגישות האין סופית, חוסר הפרשנות על הצלחת הפרט והצלחת הקבוצה, הניסיון האדיר (אין להבין כמה ניסיון יש לה) בכל התחום של טיפול ובפרט בתחום שליטה בכעסים וניהול כעסים, הוא משהו שאין שני לו. כל אלה דברים שאני באופן אישי נשארתי נדהם אל מולם. פעמים רבות אמרתי לאריאלה במהלך הסדנה שהיא מעצבנת אותי. כשהייתי אומר זאת, כוונתי הייתה: “זה מעצבן אותי, ששנים אני מהלך בעולם, ואף אחד לא אמר לי את הדברים שאת אומרת אף פעם, כי הם נכונים, ובעצם אני מתרגל כבר כל כך הרבה שנים דברים שגויים ולא נכונים”. אז המזל שלי – שעצרתי את הדפוסים המחבלים האלה שהייתי פועל בהם. הבנתי מה הייתי עושה בצורה שגויה

והתחלתי לפעול אחרת. והשינוי שלי אכן היה כל כך גדול ומהותי, שאין להסביר.
זה נשמע קלישאתי משהו, אבל באמת שאריאלה צדקה – חיי אכן השתנו, ויש לומר – מקצה לקצה, וזה רק מתעצם כי אני בוחר לתרגל עוד ועוד את הכלים של הסדנה ומה שלמדתי ביום יום.
לאחר שלושה חודשים בסדנה קיבלתי חבילה כל כך גדולה של כלים משמעותיים לניהול כעסים ביום יום, ובאמצעות ההתמסרות שלי והתרגול השוטף, בתוספת התמיכה של הקבוצה ואריאלה, הצלחתי כבר בסיום הסדנה להוציא לחלוטין אלימות פיזית, התפרצויות זעם ואת החרטות האין סופיות שהיו לי בסיום כל התפרצות כזו, לשפר את התקשורת שלי, לשתף את הרצונות שלי, הרצונות האמיתיים שלי, להתנהל במכובדות גדולה יותר, למצוא פתרונות יצירתיים לסיטואציות שהייתי פועל בהם באוטומט לחלוטין ועוד. במידה מסוימת, אני יכול להגיד שהחזרתי את השליטה בהגה בחיים שלי מבחינת נושא שליטת הכעסים. אולי אפילו אומר שלא החזרתי, אלא לראשונה אני חווה מה זה באמת לשלוט בכעסים, כי מעולם לא היה לי את זה, מעולם לא לימדו אותי את זה.
לכו לסדנה. אל תהססו. השינוי האפשרי הטמון בסדנה הזו הוא ענקי, במידה מסוימת – אין סופי. הכל תלוי בנו. וזה אפשרי, גם אחרי שנים רבות של התנהלויות אלימות, מהמכוערות ביותר – זה אפשרי. והסדנה של אריאלה מאפשרת את חלון ההזדמנויות לעשות זאת.
שיהיה לכם בהצלחה חברים! מקווה שהשיתוף שלי סייע לכם.

אלון מתל אביב

 

 

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *