דלתות נסגרות – המחיר של התפרצויות כעס ועצבים ודרכי יציאה מהן / אריאלה מלצר / 14.07.2011

שימי, גל, אלון (שמות בדויים) ועוד רבים וטובים, שהשתתפו בסדנא לשליטה וניהול כעסים, כולם הגיעו לנקודת ה'אל חזור' שממנה הם הבינו שהם לא יכולים יותר להמשיך להתפרץ בכעס ללא שליטה על הסובבים אותם כהרגלם. המחיר נעשה כבד מידיי והם עומדים לאבד את כל היקר להם.

"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי עצבני וסבלתי מהתפרצויות כעס שבאו לידי ביטוי באגרסיביות מילולית ופיזית הכוללת צעקות, בעיטות בחפצים, הכאה עצמית, דפיקה על שולחנות, הטחת חפצים וכד' אמר אלון. "הגעתי לסדנא מפני שהבנתי שאני עלול לאבד את משפחתי", סיפר גל. "באתי כי עמדתי בפני אולטימאטום מזוגתי שתחיה", תיאר שימי.

תיאורים אלו הם כמה דוגמאות מייצגות למחיר הכבד שמשלמים אלה שיש להם "פתיל קצר", מתעצבנים בקלות על מי שחותך אותם בכביש או אלו שמתפרצים בכעס ללא שליטה על הסובבים אותם ובעיקר, על בני משפחתם.

אובדן הזוגיות והמסגרת המשפחתית הוא אחד מהמחירים הכבדים ביותר שאנשים חמי מזג משלמים על התפרצויות הזעם והכעס שלהם. התפרצויות הכעס, העצבים, העלבונות, הטחת ההאשמות, חוסר הקבלה, ביקורתיות היתר, הצעקות והקללות המוטחים לעבר בן הזוג, בנוכחות הילדים ולעיתים, אף כלפיהם, מעכירים את היחסים עם האנשים הכי קרובים להם, מרחיקים אותם מעליהם, ומרתיעים אותם מלנסות ולפנות אליהם.

היחסים עם בני הזוג יכולים להיות מרוחקים, מלאי תסכול, כאב ובדידות, טעונים, חסרי קרבה ואינטימיות ומאופיינים במריבות רבות. בני הזוג סופגים זמן ממושך את אירועי הכעס ותוצאותיהם, נרגעים בתקופות השקט, בהן הם מקווים שהמצב ישתנה עד שמגיעה הפעם הבאה. אך כשתדירותם של האירועים גוברת ועוצמתם הולכת וגדלה, יכולתם של בני הזוג לספוג הולכת וקטנה עד שהם לא יכולים יותר לשאת את המצב והם רוצים לפרק את הזוגיות עד כדי פרידה וגירושין.

גם הילדים והיחסים איתם נפגעים. הילדים העדים למתח בין הוריהם ולתגובות הנוקשות והקשות של ההורה המתפרץ מרגישים פחד, מתח ולחץ בקרבתו והם לא יודעים איזו התנהגות שלהם יכולה לגרור אחריה התפרצות בלתי צפויה. ההתפרצויות פוגעות בדימוי וההערכה העצמיים שלהם ובהתפתחות התקינה שלהם.

פירוק הזוגיות והמסגרת המשפחתית משאיר את האדם המתפרץ בבדידותו, ללא כל כתף תומכת להישען עליה. הגירושין יכולים להסתיים בצורה פוגעת וכואבת ואף להביא איתם הסתבכות עם החוק, לגרור אחריהם איבוד ימי עבודה וכסף רב. אך בעיקר הוא מאבד את היחסים עם האנשים החשובים לו ביותר בחיים, את המסגרת הבטוחה, התומכת ואת השייכות אליה.

באופן זה האדם העצבני מאבד את היחסים הטובים גם עם סביבתו, בני המשפחה המורחבת, עם קולגות, חברים, שכנים, עם הבוס וכתוצאה מכך, אף יכול לאבד את מקום עבודתו ופרנסתו, קידום בעבודה, את שמו הטוב, כבוד, הערכה, מעמד ויוקרה.

האדם המתפרץ בכעס איננו חי את ה"אני האמיתי" שלו. הכעס הוא בעצם "תחפושת" לרגשותיו האחרים שאינם באים לידי ביטוי באופן ישיר. הוא משליך את רגשותיו על האחרים כדי לפרוק אותם ולהשתחרר מהם, ובכך מתרחק מעצמו וממהותו הטובה, מרגיש מזויף, ואף רע ופוגעני. למרות כוונותיו הטובות הוא מרגיש שלא מבינים אותו ובמקום לראות את צרכיו, חסכיו, רגשותיו וכאביו כאדם חיובי הוא נתפס כאדם מפחיד, קשה ושלילי.

בעקבות ההתפרצות מתעוררים רגשות קשים נוספים כגון, אשמה, חרטה, עצב, כאב, צער, אי שקט, מועקה, כשלמעשה, הבעיה המקורית לא נפתרה והרגשות שהתעוררו בעקבותיה לא נעלמו באמצעות הכעס אלא להיפך, הם התעצמו. מחקרים מצאו כי יש קשר ישיר בין התפרצויות כעס, תחושות לחץ, עוינות ומתח לבין מחלות לב והתקפי לב ובעיות בריאותיות נוספות.

השלב הראשון בדרך לשינוי הוא הכרה בבעיה ולקיחת אחריות אישית על תהליך השינוי. השלב השני, הוא למידה של דרכים ואסטרטגיות שונות לניהול יעיל של הכעס.

ניהול יעיל של כעס הוא תיעול נכון של אנרגית הכעס שהתעוררה ושחרורה בדרכים מועילות מבלי לפגוע בעצמנו או באחרים. ניהול כעס הוא מערכת של התנהגויות, תגובות וטכניקות שונות ומגוונות, שניתן ללמוד אותן ועם תרגול שנעשה בסביבה תומכת ובטוחה, בעקביות ובהתמדה, הן הופכות להיות חלק טבעי מהמיומנויות בעולמו הפנימי של האדם.

אחד הדברים החשובים שיש להבין הוא שהמציאות מורכבת מגוונים שונים ומפאת ההבדלים בין בני האדם יש לקבל את השונות בין בני האדם לא יותר טובה או רעה אלא אחרת.

אסטרטגיות נוספות הן באמצעות למידה של טכניקות שונות של יצירת מרחק בין האירוע לתגובה ובלימת ההתפרצות כגון, נשימה נכונה ואמצעי הרפיה אחרים, כגון, פסק זמן, מדיטציה, דמיון מודרך, ספורט וכד'.

היות ובשעת התפתחות הכעס, עוד לפני ההתפרצות, הגוף כולו נמצא בדריכות ובעוררות יתר, הוא מסמן על ההתפרצות הצפויה באמצעות תגובות פיסיולוגיות בגוף, כגון, לחץ ומועקה בחזה, נשימה מואצת, חום או קור, יובש בפה ועוד.

יש לזהות את הסימנים הללו בגוף ולהתייחס אליהם כתמרורי אזהרה ואור אדום שיש לעצור את התפתחות האירוע, לקחת פסק זמן  ו"לרדת מהמגרש" כדי להירגע ולהתארגן מחדש מתוך מטרה לחזור להידברות אפקטיבית יותר. לפיכך, יש ללמוד מיומנויות תקשורת בינאישית ואסרטיבית.

יש ללמוד לזהות את החלקים בעולם הפנימי הדוחפים להתנהגויות הלא רצויות, הן ברמה החשיבתית והן ברמה הרגשית. בתחום החשיבה יש ללמוד לראות שיש זוויות ראיה נוספות לאותה מציאות, ללמוד להמיר מחשבות שליליות לחיוביות, לזהות דפוסי התנהגות, אמונות מגבילות ותבניות חשיבה שנוצרו כבר בילדות אך אינן יעילות יותר בחיים הבוגרים ולשנות אותן בהתאם. דרך זו מאפשרת שינוי גישה והפחתת הנטייה לכעס בכלל.

ולסיום, על האדם העצבני והמתפרץ על נקלה ללמוד לזהות את רגשותיו ולבטא אותם באופן ישיר כדי שלא "יתחפשו" לכעס. היות וההתפרצויות נובעות דווקא מחרדה, מכאב, מצורך לא מסופק ומחוסר אונים, חשוב להתחבר לכל הכישורים, הכוחות והתכונות הטובות, כ"תחנת כוח" פנימית, על מנת להעלות את הביטחון העצמי, את היכולת להכיל תסכולים ולווסת מתחים.

לקבלת סדרת הטיפים לשליטה וניהול יעיל של כעסים, יש ללחוץ על הקישור

אריאלה מלצר הינה פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מנהלת מכון רעות ברחובות, מומחית בטיפול בבעיות שליטה וניהול כעסים. מרצה, מדריכה ומנחת סדנאות.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *