טל (אוגוסט 2012)

מכל מלמדיי השכלתי– בעקבות סדנת ההמשך לשליטה בכעסים "חיזוק ותחזוק -לחזור אל המהות".

"לקחתי מכל אחד ואחד מכם… חבריי היקרים… שותפיי למסע מרתק ומרגש…
המדהים הוא עד כמה ניתן ללמוד כל פעם משהו חדש, למרות שחושבים שכבר יודעים הרבה… כל פעם הסדנא מאירה בזרקור פינה אפלה שלא שתנו לבנו אליה…
אחד השיעורים הראשונים שלמדתי בסדנא זו היה להפסיק עם הפנקסנות. היה שיעור כואב ומרגש, אך בעיקר מלמד….

למדתי לכבד את רצון האחר. לא לכפות את רצונותיי, כפי שאינני רוצה שיכפו עלי ולדעת לכבד את רצון שותפיי גם אם זה לא עולה בקנה אחד עם הרצונות או הציפיות שלי. אנחנו יכולים להציע, להגיד שנשמח שיבוא, אך לא לכפות על אף אחד שום דבר שהוא אינו חפץ בו. הרבה מריבות נמנעו. והפלא ופלא – מראש כשהצעתי ובסתר לבי חשבתי שאיענה בשלילה – הופתעתי לגלות שכאשר באמת מכבדים – הדברים מסתדרים…

למדתי שאנחנו האחראים הבלעדיים על מעשינו, אושרנו, תחושת הסיפוק שלנו. אם אנחנו חשים שלא טוב לנו במקום או במצב מסוים – אל לנו להאשים את האחרים בכך, אלא עלינו לקחת אחריות ולקבל החלטות שיביאו לשיפור מצבנו. אנחנו בעלי אונים – ולא חסרי אונים! הבחירה בידינו! אף אחד לא מצמיד לנו אקדח לרקה ומכריח אותנו להישאר במקום או במצב שעושה לנו רע! אנחנו האחראים הבלעדיים לבחירות שלנו! …

אריאלה ושלומי היקרים! בלעדיכם כל זה לא היה קורה!
מכם למדתי שמי שזורק אבן לים עושה גלים קטנים שהולכים ומתרחבים והולכים ומתרחבים… ואתם שזורקים סלעים מצליחים להפוך את החיים של הרבה אנשים על-פיהם ולעשות אותם טובים יותר, שלווים יותר, איכותיים יותר, מהנים יותר…
מכם אני למדה שאין בלתי אפשרי! הכל אפשרי ובידינו הבחירה!…
אתם, אריאלה ושלומי, בהרבה מאמץ ואומץ, עושים עבודת קודש והרבה גלים ויש הרבה אנשים שמודים לכם על-כך…"

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *