יציאה מעבדות לחירות

יציאה מעבדות לחירות – איך להשתחרר מ"מה יחשבו עלי" ומ"מה יגידו"

לכבוד הפסח מאמר לשחרור וליציאה מעבדות לחופש.

חג הפסח כבר ממש בפתח, רבים כבר אחרי הניקיונות, ארגון הבית מחדש, קניות וסידורים, הכנות ובישולים ועוד מעט כולנו נשב לשולחן הסדר ונקרא בהגדה איך בני ישראל יצאו ממצרים מעבדות לחירות.

האומנם כולנו בני חורין?

יציאה מעבדות לחירות

החופש היות מי שאני- יציאה מעבדות לחירות

האם כולנו מרגישים חופש לעשות ולהיות כרצוננו?

להיות מי שאנחנו?

לצערי הרב, לא לגמרי.

רבים מרגישים כבולים ועבדים לדברים רבים, להרגלים שונים, למנהגים, לתפקידים שלנו במשפחה שלא תמיד אנחנו מודעים להם, לעבודה, לקריירה, ליחסים, לאנשים, לציפיות

מאיתנו, למשימות ולמירוץ החיים, לדפוסי ההתנהגות שלנו שלא רק שהם לא תמיד מועילים לנו אלא אף מזיקים לנו ועוד ועוד.

 

היום אני רוצה להתמקד במשהו ספציפי ומאד מוכר ורווח במקומותינו והם שני דברים נפוצים מאד ששוללים וגוזלים מאיתנו את החופש הפנימי שלנו להיות מי שאנחנו והם:
    1. מה חושבים עלינו

    2. מה יגידו

הם כאילו יושבים על כתפינו , זה מצד ימין והשני , מצד שמאל, ולוחשים כל הזמן באוזנינו "מה יחשבו עליך" ו"מה יגידו" וכבר אנחנו עסוקים בזה ולא בשאלה "מה אנחנו רוצים?"

עם היוולדנו ועוד בהיותנו ילדים יש לנו את מלוא החופש להיות מי ומה שאנחנו רוצים להיות, בלי לחשוב מה יחשבו עלינו ומה יגידו . אנחנו עושים באופן טבעי מה שבא לנו. עם הזמן אנחנו לומדים להכניס לחיינו את שני

גזלני החופש הללו ונותנים להם מקום מכובד בחיינו ואף מאפשרים להם לקבוע איך חיינו ייראו. לפעמים, יותר חשוב לנו מה יגידו ומה יחשבו עלינו ממה שאנחנו חושבים ואומרים לעצמנו. ע"י כך אנחנו נותנים להם לגזול

מאיתנו את החופש והחירות שלנו להיות מי שאנחנו באמת על כל רצונותינו, החלומות והמשאלות שלנו ומי שאנחנו באמת.

כולנו זקוקים לביטחון ולאהבה. ולשם כך אנחנו גם מוכנים, לפעמים, להקריב את החופש שלנו, דהיינו, את הרצונות והצרכים שלנו. במצב זה אנחנו בעצם עסוקים ברצונות ובצרכים של הסובבים אותנו ואיך לתת להם

מענה כדי שיהיו גאים בנו ומרוצים מאיתנו .

למעשה, אנחנו ממוקדים בעיקר בציפיות של האחרים מאיתנו  תוך כדי זה שאנחנו מנסים לכוון ולהתאים את עצמנו אליהם ולציפיות שלהם מאיתנו.

במצב כזה אנחנו הופכים בעצם, להיות מי שאנחנו חושבים שהסביבה רוצה שנהיה במקום להיות מי שאנחנו באמת במהות שלנו.

כך אנחנו בעצם הולכים לעצמנו לאיבוד, מתרחקים מעצמנו, מאבדים את הקשר עם הרצונות שלנו, מאבדים את הביטחון שלנו ואת ההערכה העצמית שלנו, שוכחים ומתנתקים מהיכולות והכוחות שלנו, תלויים באחרים, וחיים את

ה"אני המזוייף" במקום את ה"אני האמיתי" שלנו, מה שגורם לנו להרגיש חנוקים, שקופים ואף דיכאון ודכדוך פנימי.

כשאנחנו עסוקים במה יגידו ובמה יחשבו עלינו אנחנו פועלים לפי צרכי הסביבה והציפיות שלה מאיתנו  וע"י כך אנחנו נזקקים נואשות לאספקה שוטפת וזמינה מהסביבה של ביטחון, ערך ומשמעות, מה שהופך אותנו

לתלויים בסביבה שלנו לאספקת הצרכים החיוניים והחשובים לנו ביותר.

כשאנחנו לא מקבלים מהסובבים אותנו את אספקת הצרכים הללו, אנחנו יכולים להרגיש חסרי אונים וכעס רב, שיכול לבוא לידי ביטוי הן בהתפרצויות כעס והן בהדחקת הכעס פנימה, שתי צורות ביטוי התנהגותי לא יעילות,

מתסכלות ומכאיבות. אנחנו יכולים להרגיש לא שווים, לא קיימים, לא מוצלחים, לא טובים, לא בסדר, מעורערים, חסרי ביטחון ומדוכאים.


אך כאשר אנחנו נותנים לעצמנו חופש להיות מי שאנחנו, אנחנו יכולים לזהור במלוא 
תפארתנו ולהגיע להישגים, למימוש והגשמת המשאלות והחלומות שלנו.

חשוב להבין שזה לא באמת שהאחרים גוזלים מאיתנו את החופש להיות מי שאנחנו אלא זה אנחנו שנותנים להם לעשות כך.

אולי כשהיינו קטנים לא הבנו, לא ידענו, לא היה לנו כוח ועצמאות להשתחרר מהכבלים של "מה יגידו" ו"מה יחשבו עלינו" כי ראינו שהגדולים עושים כך וחיקינו והפנמנו אותם, אך היום כשאנחנו בוגרים, גדולים ועצמאיים אנחנו יכולים

לבחור איך אנחנו רוצים את החיים שלנו, גם אם האחרים לא תמיד ישמחו מהבחירות שלנו, יתאכזבו או יפגעו מאיתנו.

אנחנו צריכים לחיות את חיינו כפי שנכון לנו ולא את חייהם של אחרים ולשם כך עלינו לקחת אחריות על עצמנו, על הבחירות שלנו ועל מציאות חיינו.

 

לכן, דבר ראשון, תתחילו יותר ויותר לשאול ולתרגל את השאלות: "מה אני רוצה?", "מה נכון לי ?" , "מה מתאים לי?", "מה טוב עבורי?". ישנם אנשים לא מעטים שכבר שכחו מזמן  לשאול את עצמם מה הם רוצים.

אז כדאי שיתחילו להיזכר ולהחזיר לעצמם את הסמן הפנימי ואת המצפן הפנימי שלהם.
דבר שני, כדי להתחבר שוב אל עצמכם ואל הכוחות והיכולות שלכם, שבו עם עצמכם וכיתבו על דף את כל הדברים הטובים והחזקים שלכם בלי לתת לקולות הצנזורה, הפקח והמבקר הפנימיים לעצור אתכם. אולי זה יהיה

לחלק מכם קשה בהתחלה אבל אם לא תוותרו לעצמכם בקלות, לאט לאט זה יצליח לכם.

תזכרו שבכל אחד ואחד יש את המהות הטובה שלו ורצוי שיתחבר אליה כמה שיותר  מהר וע"י כך תוכלו ללכת עם מה שנכון עבורכם בהתאם לצרכים לרצונות שלכם . כך גם תגיע תחושת החופש הפנימי והשלווה להיות

מי שאתם באמת, תחושת המימוש, הסיפוק והחיות ותוכלו להיפרד מ"מה יגידו" ומ"מה יחשבו". אנחנו לא יכולים להיות אחראים על מה אחרים מרגישים.


ולסיום, דבריו של נלסון מנדלה בנאום ההכתרה שלו בו ציטט את מריאן וויליאמסון:

 "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד יותר מכל.

אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות?

כשאנחנו בוחרים לשחק את המשחק בקטן אנחנו לא משרתים את העולם. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו.

כאשר אנחנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח, באופן בלתי מודע, אנחנו מאפשרים לאחרים לעשות אותו דבר. כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."

אני מאחלת לכם ולבני משפחותיכם חג שמח ומואר!

שתשתחררו מכל הכבלים שלכם שהייתם משועבדים להם, כמו דפוסי התנהגות שהזיקו לכם, הרגלים ישנים, מנהגים שמיותרים לכם, תפקידים שכבר לא מתאימים לכם ועוד ועוד ותצאו מעבדות לחירות, שבה אתם יכולים

להיות ולעשות כרצונכם.

שיהיה לכם חופש מלא להיות מי שאתם רוצים וצריכים להיות ותגשימו את חלומותיהם ומשאלותיכם כאוות נפשכם.  


הרבה בריאות, שמחה, נחת, הצלחה ושהלב שלכם יהיה עטוף ומלא באהבה.

שלכם מכל הלב

אריאלה

 

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *