ירון (ינואר 2014)

אני אסיר תודה לאריאלה ושלומי שאפשרו לי להשיג בכוחה של הקבוצה ידע ותבונה שגם 20 פגישות אישיות לא היו מצליחות להשיג בקצב הזה

נרשמתי לסדנת "ניהול כעסים" בהנחיית אריאלה ושלומי כשחיי משפחתי והזוגיות שלי עומדים ממש על חוט השערה. כלומר , זה היה להיות בסדנה או לחדול (את הזוגיות שלי).

הצטרפתי לסדנה אחרי שנתיים מטלטלות ביותר מבחינה זוגית.
אני "סוחב" עימי טראומת רבת שנים מבחינה זוגית , עם המון משקעים , כעסים שנבלעו והיו קבורים עמוק , וגם פרק ב' שסיכויי הצלחתו מראש לא היו לטובתנו.
לפני כשנתיים הגעתי לקו פרשת המים מבחינה זוגית והתפוצצתי בצורה אלימה , שילמתי עליה מחיר כבד אולם כמראה לא כבד ומטלטל מספיק שכן מאז המשכתי באלימות מילולית כלפי בני הבית. והיו גם התפרצויות גופניות לא נעימות.
נגעלתי מעצמי , שנאתי את עצמי , וככל שצללתי עוד ועוד בשנאה ובגועל , כך הייתי אלים יותר.
למען האמת , אני לא מבין איך בכלל אפשר היה להישאר לידי בזוגיות הזו.
משפחתי החדשה הייתה אומללה. וכך גם אני.

כשהמצב הגיע לכדי טיפול תרופתי שהגביר את האלימות , כבר הייתי קרוב מאוד לויתור. וכך גם משפחתי. בשארית כוחותיי , ובעידוד הסביבה הגעתי מפורק לשיחה עם שלומי.
הייתי שבר כלי , לא האמנתי שהסדנה יכולה לעזור לי. סחבתי כל כך הרבה. אני בוכה עכשיו כשאני נזכר בשיחה ההיא.
לקח לשלומי 3 ימים לחזור אליי ולומר לי – "אתה בפנים , אבל אתה חייב להילחם ולהתחייב. אחרת חבל לך ולנו על המאמץ."
שלומי האמין בי. בפעם הראשונה מישהו האמין בי בתוך המהומה הזו שעשיתי בחיי.

הסדנה החלה עם קבוצה מופלאה , האנשים התחברו כמעט מייד.
הסיפורים יצאו החוצה במהרה , הרבה דמעות נשפכו בפגישות , אבל גם הרבה חיבוקים ועידוד.
זה לא היה קל , וזה לא קל היום , אבל אני יודע איך לנשום , איך לקחת פסק זמן , וגם להרים טלפון לחבר לקבוצה כשרע וקשה.

אין כאן קסמים , ואין תרופות פלא.
עדיין קשה , אבל אני מרגיש את ההצלחה מפעפעת החוצה.

אני אסיר תודה לאריאלה ושלומי שאפשרו לי להשיג בכוחה של הקבוצה ידע ותבונה שגם 20 פגישות אישיות לא היו מצליחות להשיג בקצב הזה.
אני אסיר תודה לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה על זה שלא "התעלפו" , לא "ברחו" , לא "נגעלו" מהסיפור שלי ושל האחרים. ראו אותי עין בעין , אהבו אותי כפי שמגיע לי. ומגיע לי !

אני חושב שהמילים מדברות בעד עצמם.
באהבה ובתקווה להמשך משותף,
ירון.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *