כעס-מותר. אלימות-לא! / אריאלה מלצר

מי מאיתנו לא מרגיש מידי פעם כעס על בת/בן הזוג, ילדיו, הוריו, חבריו לעבודה, הבוס או על מי שתפס לו את התור בקולנוע? כעס הינו רגש אנושי, טבעי ולגיטימי בדומה לשאר הרגשות שאנו חשים. השאלה היא כיצד אנו מבטאים אותו או יותר נכון את הרגש שעומד מאחורי הכעס. שכן, הכעס הינו רגש משני שמסווה רגש אחר שמזין אותו כמו אכזבה, תיסכול, קינאה, בושה, פגיעה, עלבון, דחייה, השפלה, נחיתות, חוסר אונים ועוד.

הכעס יכול לבוא לידי ביטוי על רצף התנהגויות החל מדחיסה וכלה בהתפרצות אלימה. גילויי התוקפנות יכולים להיות עוינות ואיבה, שתלטנות, הטחת עלבונות, השפלת הזולת, איומים והפחדות, מריבות, קללות ועד לאלימות פיזית. כעס אינו פותר דבר. משיג מעט ומשמש רק כאמצעי לשחרור רגעי של אותם רגשות קשים ומכאיבים.בנישואין, למשל, כעס תמידי גלוי או חבוי הורג את האהבה והחיוניות בין בני הזוג ומותיר אותם מרוחקים זה מזה,בודדים ושרויים בתיסכול ומתח תמידיים.

כעס יכול גם להיות אילם. זה קורה במיוחד אצל אנשים שלא מעזים לבטא את כעסם.במקרים כאלה הכעס הינו הרסני לא פחות מן הכעס המתפרץ. ישנם אנשים שהכעס מפחיד ומשתק אותם. במקרים אלו הכעס יכול להתפרש כדחייה, כאובדן האהבה, ואף איום על הקשר. כתוצאה מכך, אנשים אלו ישתדלו להימנע ממצבי כעס, הן של עצמם והן של אחרים.כדי להימנע מהכעס של הזולת, הם ישתדלו לרצות אותו ולהיות "בסדר", תוך שהם מבטלים את רגשותיהם, רצונותיהם וצורכיהם. ברור שגם דרך זו אינה יעילה היות והיא מחלישה את האדם, גורמת לו לחוסר ביטחון, לחוסר ערך עצמי,לתלות באחרים ואף לדיכאון.

מן העבר השני, ישנם אלו הממהרים להתפרץ ולאבד שליטה על כעסיהם. בד"כ אלו אנשים החיים עם עקרונות וחשיבה נוקשה שהדברים "חייבים", "צריכים", "מוכרחים" להתנהל בדרך שלהם ומתקשים לקבל את השונות של האחרים. חשיבה זו היא תוצר של החוויות, החינוך והיחס שהאדם קיבל בעבר. אנשים אלו זקוקים לשליטה מוחלטת, אחרת הם מרגישים נשלטים ורגשות קשים שהם בלתי נסבלים עבורם. כשהדברים לא מתנהלים בדיוק על פי ציפיותיהם, מתעורר בהם הכעס כי הם מתקשים להתמודד באופן יעיל עם האכזבה והתיסכול שלהם. אנשים אלו מגיבים באופן מהיר,נוקשה ואוטומטי ורואים רק פרוש אחד לאירועים בחייהם. כתוצאה מכך,הם נתקלים,לרוב, בקשיים ביחסים הבינאישיים שלהם עם קרוביהם והסובבים אותם. כאן המקום להזכיר את דבריו של הפילוסוף היווני אפיקטטוס שאמר: "לא האירועים הם אלו שגורמים לנו להרגשה הרעה אלא הפירוש שאנו נותנים לאירועים אלו".

חשוב לזכור כי המציאות מורכבת מאנשים שונים מאיתנו, ממצבים משתנים,מציאות שיש בה גם מתחים,לחצים, אכזבות ותיסכולים ולכן, אנו יכולים לטעות בפרשנות שלנו את האירועים. כדי להימנע מטעויות אלו, עלינו לבדוק, לשאול ולהבין את רצונותיו וצרכיו של הזולת ולבטא בצורה ישירה וגלויה את אלה שלנו. יכולתו של האדם לשינוי טמונה לא בשינוי ההיסטוריה והעבר, שהוא בלתי אפשרי, אלא בכך שיכיר את אותם מקומות בעולמו הפנימי, שמביאים אותו לנוקשות ולהתפרצות ובשלב שני, להגביר את יכולתו לחשיבה גמישה, שתאפשר לו פרשנות מגוונת ומורכבת יותר לאירועים בחייו, לראות את החיים בגוונים שונים ולא בשחור- לבן. מי שרגיל להתפרץ בכעס, לא חייב לחיות כך, הרי לא פעם אחרי ההתפרצות מגיעים רגשות אשמה,חרטה וצער. השינוי אפשרי תוך עבודה במישור הקוגניטיבי/התנהגותי, מיתוסים, אמונות, ערכים ועמדות, במישור הרגשי וכן באמצעות למידה של דרכים וטכניקות לשליטה בכעסים, מיומנויות תקשורת ואסרטיביות, ניהול משא ומתן ודרכים לפתרון בעיות וקונפליקטים.

ניתן וכדאי לפנות ולהסתייע באנשי המקצוע העוסקים בכך. אם נלמד להתמודד עם כעסינו, נחיה באווירה נעימה יותר ובחברה בריאה יותר.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *