מה באמת חשוב בימים מטלטלים ומאתגרים אלו להתמודדות עם משבר הקורונה?

בזמן של משבר או קושי רב כמו בימים מאתגרים אלו של משבר הקורונה אחד הדברים שחשוב לעשות כחלק מהתמודדות נכונה היא שמירת האנרגיה שלנו לדברים החשובים באמת.

ימים לא קלים עוברים עלינו. ישנם אלו שמצליחים ליהנות מה”ביחד” המשפחתי שנכפה עליהם. ההורים נמצאים בנוכחות פיזית בבית, מה שלא קורה הרבה בחיי שגרה בה הם רצים לעבודה, לסידורים ולמטלות ולתפקידים השונים, המוטלים עליהם, וסוף סוף קורה שכל בני המשפחה נמצאים ביחד ועוברים ביחד את הקשיים. אין ספק שזה יכול ליצור קשר חדש ועמוק יותר בין בני

שמירה על האנרגיה ועל הכוחות הנפשיים והפיזיים

המשפחה המבוסס על שותפות, הבנה והתחשבות הדדית שמאפשר צמיחה וגדילה של התפתחות, הן אישית והן משפחתית. בני המשפחה יכולים לחוות חוויות חדשות ומהנות ביחד, שמעמיקות את הקירבה  והאינטימיות ומעוררות תחושות שמחה, סיפוק והנאה וענין משותפים.

 

אבל לא אצל כולם המצב הוא כזה. רמת הלחצים עולה בחלק מהבתים והמשפחות, יש דיווחים מהמשטרה על עליה משמעותית באירועי אלימות במשפחה ובמיוחד כלפי ילדים ובני נוער, ומן הסתם ניתן להסיק שיש גם עליה בהתפרצויות של כעס בזוגיות וכלפי בני המשפחה. הדאגות, המתחים, החרדות, הפחדים, ההרגלים שהשתנו, סיר הלחץ שכולם נמצאים ביחד במקום אחד וקשה קצת למצוא מקום להיות בו לבד, להתאוורר ולהשתחרר, מעלים את הקושי להכיל את התסכולים והלחצים הרבים הקיימים אצל כל אחד.

כל אלה יכולים להשפיע על המצב הרגשי של בני המשפחה כולם ובעיקר על ההורים שצריכים להתמודד עם מצב חדש שלא מוכר להם, לסגל לעצמם שגרה חדשה, לטפל בבית ובילדים בעצמם כמעט ללא עזרה בכלל ואולי גם לעבוד מהבית תוך כדי זה שהם בעצמם נמצאים בחוסר וודאות, בדאגות כלכליות, בפחדים וחרדות משל עצמם .

ככל שרמת החרדה והמצוקה גבוהים יותר וככל שמנגנוני הוויסות חלשים יותר וככל שיש ממילא לאנשים מסוימים נטייה לעצבנות, לכעסנות, להתפרצויות כעס והתקפי זעם, לביקורתיות, שיפוטיות וצורך בשליטה על האחרים ועל המציאות, כך יש יותר סיכוי שהם יגיעו יותר למצבים בהם הם יכולים להגיע לאיבוד שליטה בהתנהגות שלהם, כמו צעקות, קללות, דיבור מעליב ופוגע, זריקת חפצים, זלזול וכוחנות, ולפיצוצים ביחסים, למריבות קשות, לוויכוחים, לעימותים פוגעניים ומאבקי כוח מכוערים או לחילופין להתרחקות, ליחסים עכורים, מתוחים וקרים עד כדי ניכור.

ישנם אנשים שמספרים לי שרמת הכעסים שלהם עלתה וקשה להם יותר להיות מאופקים ויש להם יותר מצבים בהם הם צועקים ומתפרצים בכעס עם עצבים גדולים. הם לא באמת רוצים בזה. הם לא רוצים לפגוע באף אחד אבל כשהבעל צריך להיות בבידוד, למשל, כי יש חשש שהוא נדבק בקורונה, והוא לא יכול לעבוד, גם אם הוא עובד חיוני, וכל הנטל של הטיפול בבית ובילדים נופל על אשתו, או ההיפך, במיוחד כשחשוב לה גם לנקות לקראת פסח, לסדר את הבית, לעשות קניות ולבשל לקראת ליל הסדר, היא מספרת שהיא משתגעת ומתפוצצת על כולם, על בעלה שנמצא בחדר הסגור אבל בעיקר על הילדים. היא מרגישה שזו מעמסה כבדה ומתישה מאד שרובצת על כתפיה שבסוף מתבטאת בהתפרצויות של צעקות וזה מאד כואב לה. זה לא מה שהיא הייתה רוצה שיקרה. זה באמת קשה ולא פשוט אבל זו לא האפשרות היחידה, ובהחלט לא הרצויה, להתמודדות עם המצב. יש אפשרויות אחרות וכמובן, יעילות יותר.

מה שחשוב, בין היתר, במצבי משבר במיוחד, אך גם במצבים של שגרה רגילה, הוא לעשות סדרי עדיפויות, מה חשוב באמת ומה לא באמת חשוב, על מה מוציאים את האנרגיה, הנחוצה לנו להתמודדות עם הקשיים שעומדים בפנינו, ועל מה לא. חשוב לשמור על הכוחות, על האנרגיה נפשית והפיזית שלנו שתהיה מתועלת לדברים החשובים והחיוניים באמת כי אחרת בקלות אפשר לקרוס מרוב כובד ותשישות. הרי גם ככה קשה אז מיותר להוסיף קשיים ובעיות נוספות שכבר תלויות בנו. על הקורונה אין לנו שליטה אבל על עצמנו יש לנו. לא הכל חשוב באותה מידה בתקופה של משבר, הפרת שיווי המשקל וערעור הביטחון שלנו ובטח שלא שצריך לחפש לעשות את הדברים באופן מושלם. זה בדיוק המתכון הבדוק כדי להשתגע, להתפרץ ללא שליטה על כל הסובבים ובסוף להתפרק מרוב תשישות ולהתרסק והתוצאה יכולה להיות הרבה יותר גרועה.

ולכן, כל אחד, ובמיוחד אלו הפרפקציוניסטים שבינינו, שקשה להם עוד יותר לא לעמוד בדרישות של עצמם למושלמות, תוותרו ותקלו על עצמכם בתקופה הזו, בדברים שלא באמת חשוב עכשיו להקפיד עליהם. יש חשיבות מרובה לחשב ולכלכל את האנרגיה המוגבלת שיש לכל אחד מאיתנו בחוכמה וביעילות כדי לא להוציא את האנרגיה החשובה שלנו על דברים שוליים ולא נחוצים כעת ושלא תישאר אנרגיה מספקת לדברים החשובים באמת.

לא רצוי לפזר ולבזבז את האנרגיה שלנו, שבסופו של דבר מתרוקנת, על כל הדברים ביחד מתוך תפיסה מוטעית שכל הדברים חשובים באותה מידה של חשיבות עליונה. למשל, אם אין כוח, לא חשוב עכשיו לעשות את אותו ניקיון וסדר פסח בבית כמו שעושים בדרך כלל. בדיוק כמו שעושים סדרי עדיפויות בהוצאות כספיות וקונים תחילה את מה שחשוב ורק אח”כ אם נשאר ויש כסף אפשר לשקול לקנות דברים אחרים שאולי נחשבים כמותרות ולוקסוס. כך צריך לעשות גם עם הכוחות הפיזיים והנפשיים שלנו. לא להעמיס על עצמנו יותר מידיי. חשוב לשמור על האנרגיה שלנו שתוקדש לבני הבית הקרובים שלנו ולבני המשפחה המורחבת שזקוקים לנו כדי להכיל אותם ולדאוג להם, לטפל בילדים, בבית, בענייני העבודה, ולעשות מה שצריך ולוותר על דברים שלא נורא לוותר עליהם בעת הזו. זו הזדמנות ללמוד לשחרר ולהרפות קצת וללמוד להוריד מעצמכם עומס וכובד, וגם ללמוד לחיות במצבים שהם לא מושלמים.

שבו עם עצמכם בנחת וללא הפרעות ותעשו לעצמכם רשימה מה באמת חשוב לכם מאד לעשות ומה לא לפי דרגת החשיבות תוך כדי שאתם מדרגים את המשימות והמטלות כך שתוכלו לראות על מה אתם יכולים לוותר בכלל, מה אתם מוכנים לקבל לא מושלם ומה באמת חשוב לכם בדרגת חשיבות מרובה.

אפשר לעשות את אותה רשימה של סדרי עדיפות לא רק בתחום הטיפול בבית ובילדים בשעת משבר אלא בכלל וגם בתחומים אחרים כמו חינוך ילדים, הוצאות כלכליות, קשר

עם משפחות המוצא וכו’ וכו’.

לצעד הזה שלנו עם עצמנו, שעוזר לנו להבהיר ולברר לעצמנו מה חשוב לנו באמת ומה לא, יש חשיבות מרובה במיוחד עכשיו כשאנחנו נמצאים בתקופת משבר לא פשוטה שמאלצת אותנו להתבונן ולהבין שאנחנו צריכים לכלכל את מעשינו ובמיוחד את האנרגיה שלנו בתבונה וביעילות כי לכל אחד מאיתנו יש כמות אנרגיה מוגבלת ואם נבזבז אותה ללא  שום חשבון ושיקול דעת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מרוקנים מאנרגיה ומכוחות נפשיים ופיזיים, ללא אוויר, חנוקים, מיואשים ואף בדיכאון. וזו דרך מאד לא יעילה להתמודדות בכלל ובטח לא בשעת משבר.

זו בהחלט יכולה להיות הזדמנות של שחרור והקלה עצמית, לשחרר ולוותר על חוקים פנימיים של “צריך”, “חייב” ו”מוכרח”, ללמוד לחיות עם תסכול, לקבל ולהכיל את עצמנו, את האחרים וכמובן, מצבים שונים כלא מושלמים, ולשחרר ולהרפות מאמונות וחוקים שהם גזלני אנרגיה רציניים, לא רק בשעת משבר אלא גם בחיי שגרה רגילה.

ולסיום, חשוב לזכור, שהמשבר הזה יסתיים בשלב כלשהו אבל איך נגיע לישורת האחרונה ולסיומו, זה כבר תלוי אך ורק בנו.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *