מי מפחד מנישואין ? / אריאלה מלצר

יוצאים כבר תקופה ארוכה. כל המקורבים כבר רואים חתונה באופק ומתחילים לשאול ולתהות אבל אחד מבני הזוג מתלבט, מהסס, מתחמק, יושב על הגדר ומתקשה לקבל את ההחלטה להינשא, החלטה הרת גורל ומפחידה מאוד מבחינתו. בני זוג רבים חולמים לממש את אהבתם בקשר נישואין מחייב, קבוע ומספק אך לא כולם מגיעים לכך. חלקם מקבלים רגליים קרות ונמנעים מכל צעד המקדם אותם לקראת הנישואין.

ישנם אנשים שלמרות היותם בקשר זוגי ממושך הם נבהלים ומגלים התנגדות למיסוד הקשר בכל פעם שמופנית כלפיהם הציפייה למחויבות זוגית ולנישואין. לאנשים אלו יש קושי רב להתחייב לקשר והוא נחווה בעולמם הפנימי כמשהו מאיים ומסוכן. הקשר נתפס על ידם כמשהו מכאיב המאיים על העצמי, מעלה את רמת החרדה ומעורר חשש ואי שקט מפני קשר זוגי, מה שמונע מהם את הרצון להתחייב ומעורר בהם פחד רב מפני נישואין. יחד עם זאת, הם כמהים לקשר זוגי אך בו זמנית הם מתרחקים מכל דבר המייצג מחויבות זוגית וכבלי נישואין.

בעיית המחויבות לקשר מבוססת, לרוב, על התנסויות חיינו מן העבר ומן הילדות וממה שהבאנו איתנו לחיים הבוגרים ולזוגיות. הקושי, מקורו בדרך בה גדלנו במשפחת המוצא, במסרים ובחוקים הלא כתובים אותם הפנמנו ממנה העוברים בין הדורות. זאת ועוד, דרך ההתקשרות עם ההורים ותפיסת המודל הזוגי שלהם המופנם בתוכנו הם אחד הגורמים המרכזיים המונעים מהיחיד לבנות קשר זוגי מחייב. אם המודל הזוגי המופנם של ההורים היה טעון בקונפליקטים לא פתורים, מריבות , סכסוכים וכאב הרי שהוא ירתיע את הילד שבגר ויעורר בו חשש רב שמא הזוגיות שלו תהיה דומה לזו של הוריו ויגרום לו להימנע מלהתחייב לקשר. לרוב, המסרים הינם סמויים ועקיפים ואינם נאמרים בגלוי. הם מונעים מבן המשפחה להיפרד ולבנות את חייו כאדם עצמאי, ייחודי ואינדיבידואלי הבונה משפחה משל עצמו בכך שהמשפחה אינה משחררת אותו לחייו וכל נפרדות ממנה נתפסת על ידה כבגידה במשפחה, נטישה וחוסר נאמנות.

לדוגמא, אילן( שם בדוי), בן 40, היה במהלך 5 השנים האחרונות בקשר זוגי עם ענבל (שם בדוי), בת 34 ובמשך כשנה וחצי אף חיו ביחד בדירה משותפת. אילן היה אמביוולנטי לגבי המשך העתיד המשותף עם חברתו לאורך כל הדרך. מצד אחד, הרגיש בטוח ומסופק בקשר, היה לו עניין משותף עימה, הערכה רבה, כבוד והבנה הדדיים ומצד שני, טען שהוא אינו מרגיש את האש הבוערת והמשיכה שציפה להרגיש כלפיה. בכל פעם שעלה מצידה נושא הנישואין הוא נכנס ללחץ ומתח רב מה שגרם לו להתרחק ולברוח, הן פיזית והן נפשית. מידי פעם הם היו נפרדים ולאחר תקופה קצרה היו חוזרים לקשר. כניסתה להריון של ענבל ערערה לחלוטין את אילן והוא דרש ממנה להפסיק את ההריון, דבר שגרם לה לזעזוע נפשי רב ולטלטלה עזה ביחסיהם. בני משפחתה וחבריה לחצו עליה להיפרד ממנו ולכן, כשלא עמדה בפיתוי לחזור אליו הם ירדו למחתרת וניהלו את יחסיהם בחשאי, רחוק מעיני הסובבים אותם. לא היה ברור מדוע אילן נאחז בקשר למרות התנגדותו לנישואין עימה.

לאחר תקופת התלבטות ממושכת וקשה, הבינה ענבל כי אין סיכוי שיוכלו לממש את הקשר והיא מצאה את הכוח בתוכה להיפרד ממנו ולבנות את חייה בלעדיו. למרות תחושות השחרור וההקלה שחש, חסרונה העיק עליו מאוד אבל לא עד כדי קבלת החלטה להינשא לה.רק לאחרונה, באמצעות התבוננות אמיצה בעולמו הפנימי הבין אילן כי אחד המסרים המרכזיים שהפנים ממשפחתו, באופן לא מודע, היה שהוא יכול להיות בטוח ומוגן רק במשפחתו. הוריו הדגישו בפניו כל חייו כי רק על המשפחה ניתן לסמוך ולא כדאי לתת אמון באנשים אחרים מלבדם. עפ"י הוריו, הזולת האחר הינו מסוכן ואין לבטוח בו. כמו כן, אילן יכול היה להבין מסר סמוי נוסף שאם רק להם באמת אכפת ממנו ורק הם דואגים לו הרי שאי אפשר להיפרד מהם שכן, אי אפשר לעזוב בני משפחה כל כך טובים ומסורים שרק הם יכולים להגן ולשמור עליו מפני העולם וסכנותיו. זאת ועוד, בדרך זו אילן חש כי הוריו אינם סומכים עליו שהוא יכול להגן על עצמו כבוגר ושיש בו די כוח להתמודד עם קשיי המציאות, דבר שגרם לו לא לסמוך על עצמו, לתחושת חוסר ביטחון וכי הוא אבוד בעולם בלעדיהם. כל עזיבה אותם אינה אפשרית ואינה מתקבלת על הדעת, הן כי לא רצוי להיות לבד בעולם ללא כל הגנה והן, כי עזיבה יכולה להתפרש כבגידה וכפגיעה ובהם. אילן לא תפקד בקשר כבן זוג בוגר ושוויוני, המהווה גם הוא משענת של תמיכה וביטחון, ומעניק חום ואהבה אלא כילד המצפה מבת זוגו, כמו מאמו, לביטחון והגנה, טיפול ודאגה, שתעניק לו מסגרת יציבה, מרגיעה ותומכת. הוא ישב על הגדר חסר אונים והרגיש שהוא מאכזב את כולם ובעיקר, את עצמו. למעשה, החלק שמנע ממנו את הנישואין וגרם לו להיות בקונפליקט ובמאבק פנימי מעייף ומתיש אילץ, לבסוף, את אילן להתבונן באומץ בעולמו ולהסתכל על ציפיותיו הילדותיות והפנטזיה הלא ריאלית שהיו לו מבת זוגתו ולבחור במודע האם הוא גדל לבוגר המודע לכוחותיו ויכולותיו והמתמודד עם קשייו, אחראי, עצמאי ומעניק או נשאר ילד אבוד וחסר כוחות, התלוי באחרים לסיפוק צרכיו.

יתירה מזאת, היה במסר המשפחתי גם מסר כפול היות והם ציפו מאילן להינשא ולהקים משפחה כמקובל כדי שהם יהיו כמו כולם. כלומר, 'תינשא בפועל אך את הלב שלך תשאיר אצלנו'. לא פעם הוא טען כלפי ענבל שהיא מנסה לנתק אותו ממשפחתו וענבל מצידה התלוננה כי הוא לא באמת נמצא איתה עם כל לבו. זו הייתה הסיבה לכך שאילן היה אמביוולנטי כלפי הקשר וקרוע בנאמנותו בין בת זוגו לבין משפחתו במשך זמן כה ארוך, שיצרה בתוכו מלחמה פנימית שלא נתנה לו מנוח ושקט פנימי.

סיבה נוספת הגורמת קושי להתחייב לקשר היא תחושת איבוד החופש. ישנם אנשים החווים את המחויבות והנישואין כדבר הכובל אותם לכל החיים, השולל מהם את החופש שלהם וחששם הוא מהיבלעות בקשר ואיבוד העצמי. תפיסתם את הנישואין אינה של "ביחד" וגם "לחוד" אלא רק של "ביחד". כלומר, שניים שהם אחד, האמורים לעשות הכול ביחד, לחשוב, להרגיש ולרצות אותו דבר. כל התנהגות נפרדת ושונה מהשני נתפסת על ידם כפגיעה בשלמות הזוגיות, חוסר אהבה וחוסר אכפתיות. אין אפשרות ל"אני" העצמי של בני הזוג להתקיים, על כל השונות וההבדלים ביניהם. כתוצאה מכך, מסגרת הנישואין נחווית כמשהו מאיים, חונק וכובל המבטל את הייחודיות והאינדיבידואליות של היחיד.

לעיתים קרובות, ניתן לראות אצל אנשים אלו גם קשיי הסתגלות במסגרות אחרות של תחומי החיים בהן יש חוקים, נהלים וגבולות ברורים או נוקשים, דבר הבא לידי ביטוי אצלם בבעיות משמעת וקושי בקבלת סמכות. לכן, הם יחפשו עיסוקים שיש בהם מידה רבה של עצמאות, גמישות, חופש וניידות רבה. אנשים אלו זקוקים שיהיו להם כל הזמן פתחי יציאה שמא יאבדו שליטה וירגישו חנוקים ואבודים בתוך הקשר או המסגרת. לעיתים, נראה כי הם טרם פיתחו בשלות רגשית, שתאפשר להם לראות את המציאות באור מורכב, להכיל תסכולים, לקחת אחריות על עצמם ולפעול מתוך קבלה ומודעות עצמית ליכולותיהם וכוחותיהם אך גם לחולשותיהם. לרוב, למרות שהם יכולים במציאות היומיומית לתפקד היטב ולהגיע להישגים, הם אינם מאמינים בכוחותיהם, לא תמיד סומכים על עצמם, כמו גם על האחרים ועמוק בעולמם הפנימי הם מרגישים פגיעים וחלשים. כאשר האדם חש את עצמו כחסר ערך הוא אינו יכול לקבל את בן זוגו שכן, בן הזוג נתפס עקב כך כחסר ערך ולא שווה בעצמו ולפיכך, אי אפשר להיות איתו בקשר קבוע וממושך. גם אינטימיות וקירבה נתפסות כמאיימות והיות ובקירבה יש חשיפה רבה באמצעותה ניתן לראות את החולשות והחסרונות שלנו, חשיפה זו נחווית כפגיעות יתר וכמצב חולשה העלול לגרום לכאב ומעלה את החשש מהיעזבות ומנטישה. חשש זה מפגיעה ומדחייה מעורר את הצורך בהגנה מפני הכאב ולכן, יש אנשים המתגוננים בהימנעות מקירבה ומאינטימיות. חוסר מחויבות מאפשר להיות מרוחק רגשית עם אפשרות יציאה מהירה מהקשר.

רואים את הקושי במחויבות אצל גברים ונשים כאחד. לעיתים, הקושי קיים אצל שני בני הזוג אך הוא בא לידי ביטוי חיצוני רק אצל אחד מהם, תוך כדי תהליך לא מודע של השלכת הקושי על בן הזוג המחצין את הבעיה כשבן הזוג השני משוחרר מדאגה ויכול לעודד בגלוי למיסוד הקשר כל עוד הוא יודע שבן זוגו "ישמור" שלא תתרחש "סכנת" המחויבות והנישואין. יחד עם זאת, עקב השעון הביולוגי המתקתק אצל הנשים, ניתן לראות כי נשים לוחצות יותר לכיוון נישואין ואילו הגברים נמנעים מלהתחייב לקשר. אין זמן כרונולוגי נכון אחד הקובע מתי יש למסד את הקשר ומתי יש בעיה במחויבות. הבעיה מתחילה כאשר אחד מבני הזוג מעוניין להתקדם בקשר והשני נמנע או מתרחק בכל פעם שעולה הנושא או שיש מצב המייצג התקדמות לעבר נישואין, כמו הכרות עם המשפחות, אירועים משפחתיים וכד'. אצל זוג אחד זה יכול לקרות לאחר מספר חודשים ואילו אצל האחר לאחר מספר שנים. כל עוד אחד רוצה להתקדם והשני- לא, יש בעיה, דבר שיצור ויכוחים וחיכוכים לא מעטים בין בני הזוג.

הדרך להתמודד עם הקושי במחויבות היא לפתח מודעות עצמית, להבין את המסרים הסמויים והאיסורים שהופנמו ממשפחת המוצא, לעשות נפרדות והיפרדות מתפקיד הילד של המשפחה לבוגר עצמאי שיכול לעשות בחירות אוטונומיות נפרדות משל עצמו ואף מנוגדות לצורכי המשפחה. לשם כך עליו למצוא בתוך עולמו הרגשי את הכוחות, הערך, הכישורים והיכולות העצמיות, את האמונה והביטחון בעצמו ולראות את המציאות כמורכבת, מגוונת ולא מושלמת, כדי לבנות את הדרך המתאימה והמיוחדת לו בחיים. עליו לקבל את עצמו כפי שהוא על כל חולשותיו וטעויותיו, דבר שהוא טבעי ואנושי ביותר. כך הוא יוכל למצוא בתוכו את החופש הפנימי ולעמוד מאחורי רצונותיו, צרכיו, ציפיותיו מבלי להתחשב רק בצורכי המשפחה שלו או של אחרים. בדרך זו הוא יוכל להגיע לצמיחה והתפתחות אישית שתביא אותו לחיות כאדם שלם עם מלוא הפוטנציאל שלו ולבנות את חייו כרצונו, מתוך אחריות בוגרת וחופש בחירה, כולל בנית זוגיות מספקת ומשפחה משלו.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *