מעורבות יתר של המשפחה המורחבת בחיי בני הזוג / אריאלה מלצר

כשבני זוג מחליטים להינשא הם חולמים כיצד ינהלו את חייהם, איך יראה הבית שלהם, איך הם יגדלו את ילדיהם המשותפים, מה יעשו בכספם ועוד. משהם עוזבים את בית ילדותם ופונים לחייהם החדשים הם מצפים כי יהיה להם את החופש לבחור את דרכם כרצונם כאנשים בוגרים ועצמאיים. לעיתים, ישנם אלו המגלים כי זה כלל לא פשוט עבורם היות ובני משפחתם מתקשים לשחררם ומצפים מהם כי ימשיכו את אותו הקשר שהיה עוד כשהיו ילדים במשפחת המוצא שלהם. לפעמים, גם נמצא כי יש בני זוג אשר יש להם קושי להיפרד מבני משפחתם וממשיכים את הקשר מתוך נאמנות ומחויבות למשפחתם תוך קירבת יתר ותלות רגשית הדדית אשר באה, לעיתים, על חשבון חיי הזוגיות.

התהליך הטבעי והבריא אשר אמור להתרחש, שיאפשר בנית יחסי נישואין מספקים ומהנים בין בני הזוג, הוא שכל זוג חדש חייב להעביר את הנאמנות והמחויבות שלו ממשפחות המוצא שלו לזוגיות החדשה ואחד כלפי השני. כל אחד מבני הזוג צריך לשנות את הקשר שלו מבן של… לבן זוג של….
כששניים מחליטים על נישואין ועל יצירת משפחה חדשה הם צריכים להגיע להסכמה על קשר שונה עם משפחת המוצא שלהם.

הנאמנויות חייבות להשתנות מכיוון שהמחויבות העיקרית כעת של בני הזוג היא לנישואיהם ועליהם להשקיע משאבים רגשיים ופיזיים לבניית היחסים הזוגיים ומשפחתם החדשה. משפחות המוצא חייבות לקבל את השינוי בחיי ילדיהם ולתמוך בו על מנת לאפשר להם חיים מלאים, שמחה וסיפוק. משפחת המוצא צריכה להסתגל לפירוד ולכניסתו של בן הזוג החדש כחבר במשפחה. אם דפוסי המשפחה הינם נוקשים ובלתי מסתגלים למציאות המשתנה הם עלולים לחבל בתהליך יצירת הזוגיות החדשה.

צריך שיווצר גבול סביב הזוג החדש מה שקורה באמצעות טקס הנישואין אשר מכריז באופן רשמי כי נוצרה משפחה חדשה. הגבול צריך להיות מספיק ברור ומספיק גמיש כדי שהוא יאפשר לזוג להיות גם לבד וגם ביחד עם המשפחה. במשפחות אלה יש תקשורת ברורה, גלויה וישירה.

הבעיות של מעורבות יתר בחיי בני הזוג שכיחות בעיקר אצל משפחות בהן הגבולות מטושטשים ולא ברורים( מה שנהוג לכנות משפחות סבוכות השואפות למיזוג) ואשר החוקים שלהן נוקשים. במשפחות אלה מתערבבים צרכי בני המשפחה אלה עם אלה, קיימת תלות רגשית הדדית, השאיפה היא ל'ביחד' והנאמנות למשפחה חשובה יותר מהצרכים האינדיבידואליים של חבריה. המשפחה אינה רואה את הצורך ההתפתחותי הנורמטיבי של בניה בפיתוח זהות עצמית, ייחודית ונפרדת ומתקשה לקבל אותם כפי שהם. זוג עם גבולות דיפוזיים, מאפשר חדירה של ההורים ובני משפחה אחרים לחייהם ולתחומי התפקוד שלהם תוך שבני הזוג מאבדים את הפרטיות שלהם ובעיקר, את תחושת הבעלות והעצמאות על החיים שלהם. במשפחות אלה המשפחה והשייכות המשפחתית היא ערך עליון והן אינן מאפשרות לחברי המשפחה את הלגיטימציה להיפרד כדי להיהפך לישות נפרדת המסוגלת לחיים עצמאים משלה. כל עוד לא נעשית פרידה רגשית בשלה ממשפחת המוצא היחסים הזוגיים של בני הזוג יהיו בעייתיים.

ככל שהייתה במשפחה המקורית יותר אוטונומיה והתייחסות לכל פרט ופרט במשפחה כישות נפרדת, מובחנת ואינדיבידואלית כך יהיו פחות קונפליקטים בין בני הזוג. יתירה מזאת, ככל שהמערכת המשפחתית יותר נוקשה כך יקשה על הפרט לעשות את הבחירה שלו בין משפחת המוצא לבין בן הזוג החדש והזוגיות והוא יהיה קרוע בין הנאמנויות והמחויבויות שלו. במצב כזה התוצאה יכולה להיות גם וויכוחים ומריבות עם בני המשפחה וגם סכסוכים וקונפליקטים עם בן הזוג. היות ובמשפחות הסבוכות אין מקום לאינדיבידואליות עזיבת בן הזוג את המשפחה והתנהלות שונה מדפוסי ההתנהגות וחוקי המשפחה מהווה איום על ה'ביחד' המשפחתי ולעיתים, אף נתפסת כבגידה, נטישה וחוסר נאמנות למשפחה.

לדוגמא, כאשר אחד מבני הזוג נמצא ביחסי תלות רגשית (סימביוזה) עם אחד מהוריו או עם שניהם, משפחתו תתקשה לוותר עליו. כתוצאה מכך, יהיו אלה שלא יוכלו להיפרד מהמשפחה ויתקשו, בדרך כלל באופן לא מודע, למצוא זוגיות קבועה וישארו רווקים למשך זמן רב. אלו שיצליחו להגיע לזוגיות משלהם, הדבר יתבטא אצלם בכך שהם ישקיעו השקעה רגשית מרובה ומאמצים פיזיים בקשר עם ההורה, לא מן הנמנע שזה יהיה על חשבון ההשקעה בבן הזוג. יכולים להיות קשרי טלפון מרובים וביקורים יומיומיים, היענות מהירה לקריאות ההורה, תמיכה בעמדת ההורה בניגוד לעמדת בן הזוג, מתן מענה מיידי לצרכיו ואף חשיפת אינפורמציה אינטימית השייכת רק לבני הזוג. תיווצר העדפה רגשית של ההורה ובן הזוג יחוש מוזנח, קנאה, בדידות, עלבון ויתפתחו כעסים רבים ומריבות על רקע התחרות בין ההורה לבין בן הזוג , החש כי אין הוא "נר ראשון" בליבו של בן זוגו.

מקרה אחר יכול להיות, למשל, אימא שהתמסרה לטיפול וגידול ילדיה וכל הזהות העצמית שלה הושקעה בתפקיד ההורי שלה תמצא את עולמה הפנימי ריק מתוכן מבחינת המשמעות והערך שלה עם עזיבתם של הילדים את הבית לחייהם העצמאיים ותנסה להמשיך את תפקידה ההורי במעורבות בחייהם הזוגיים והמשפחתיים של ילדיה הנשואים.

דוגמא נוספת היא כאשר לאחד מבני הזוג היה תפקיד במשפחה או בנישואין של הוריו. למשל, הורים שיש להם קושי בקרבה ואינטימיות בזוגיות שלהם והתעסקו רבות סביב הטיפול בילדם ובענייניו על מנת להפחית את המתח והחרדה שעלו כתוצאה מהקונפליקט. עיסוק זה איפשר להם לנהל את יחסי הנישואין שלהם תוך שהם מרוחקים רגשית זה מזה מבלי שהיו צריכים להיות בקונפליקט גלוי. עזיבתו של הבן את היחסים המשולשים תדרוש מההורים להיפגש מחדש זה עם זה כזוג ועם הקונפליקט שביניהם והם יאלצו להתמודד עם הקושי שלהם ש"נפתר" לאורך השנים, לכאורה, באמצעות הבן. האיום מחדש על הנישואין של ההורים עלול להקשות עליהם לוותר על בנם במרחב היחסים שלהם והצורך שלהם, לרוב בלתי מודע, יהיה שבנם ימשיך בתפקיד המשפחתי שהיה לו לשמור על נישואיהם. הם ינסו להמשיך את המעורבות בחיי המשפחה החדשה ולהיכנס למרחב הזוגי תוך שהם מתערבים בניהול חיי הזוג, ניהול ביתם, גידול הילדים וכד'. בן שיתקשה להציב גבולות ברורים סביב הזוגיות שלו ויראה את עצמו עדיין אחראי על שמירת הנישואין של הוריו יאפשר להוריו חדירה ליחסים הזוגיים שלו ובכך יתרום ליצירת בעיות בנישואיו.

ישנן משפחות המסייעות לילדיהם מבחינה כלכלית ואף מאפשרות להן לבנות בית ליד בית ההורים, כגון במושבים, אולם כאשר הגבולות מטושטשים ואין גבול ברור בין משפחת המוצא לזוג החדש ואולי גם נוצרה תחושת חוב ומחויבות גדולה להורים, ההורים יכולים לראות את עצמם זכאים להתערב בחיי הזוג עקב עזרתם. מפאת הקרבה הגיאוגרפית, ישנם מקרים בהם ההורים או בני משפחה אחרים נכנסים לביקור בכל שעה שהם רוצים בלי לבדוק אם זה זמן מתאים גם לזוג ויתכן שמתוך כוונות טובות רוצים להתעניין בשלומם, לעזור בבית או בטיפול בנכדים. הכול חשוף בפניהם ומאפשר להם להעיר הערות ולהעביר ביקורת על דרך ניהול הבית, הטיפול בילדים, היחסים בין בני הזוג ועוד. הפרטיות של הזוג נפגעת ולעיתים, קיים קושי לבני הזוג להציב גבולות ברורים סביב חייהם היות והם חוששים שזה יתפרש ע"י המשפחה ככפיות טובה וחוסר כבוד.

סיבות כלכליות גם מביאות למגורים משותפים של כמה דורות, כמו אצל רבים מהעולים החדשים מחבר העמים. שכיח לראות כי בזמן שבני הזוג יוצאים לעבודה הסבתא מטפלת בילדים והופכת להיות הדמות ההורית המשמעותית. הסבתא מקבלת מקום משמעותי וחשוב בגידול הילדים ובחינוכם ויכולה להתפתח תחרות בין האם לסבתא על ההורות והסמכות ההורית לגבי הילדים ואולי גם בכלל בבית.

במגזרים מסוימים באוכלוסיה בעיקר במשפחות מסורתיות, יש משמעות גדולה להורי הבעל בחיי הזוג והם אלו שקובעים עבור הזוג את החוקים, הערכים, המנהגים ודרכי ההתמודדות של בני הזוג עפ"י הדרך המסורתית של המשפחה. הבעל מצפה מאשתו שתקבל על עצמה את סמכותם של ההורים, תפגין נאמנות כלפיהם ותפעל לפי דרכה של המשפחה.

היות וכל המתואר לעיל יכול לגרום לסכסוכים ומריבות רבות הן עם בני משפחת המוצא והן בין בני הזוג, חשוב לפתח גבול ברור וגמיש שיאפשר את ה'לחוד' ואת ה'ביחד', שמירה על קשר טוב עם בני המשפחה והתאמת צורכי המשפחה המורחבת לצרכים האינדיבידואלים של בני הזוג. חשוב להבין כי שינוי הקשר הכרחי לצמיחה והתפתחות אישית של בני הזוג ויאפשר להם לפתח יחסי נישואין מספקים וגם ישמור על קשרים טובים עם המשפחה כולה.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *