נטע (יולי 2014)

הכוח שיש בקבוצה הוא מדהים

הבנתי שעצבים זה לא רגש. כמעט על בסיס יומיומי הייתי אומרת כי "אני עצבנית" וכל דבר מעצבן אותי. בזכות הסדנא למדתי להגדיר את תחושותיי. מילון הרגשטות שלי התחיל ונגמר בעצבים והיום השתכלל והתעצם. למדתי כי אני לא לבדי וקיימים עוד אנשים מוצלחים ומדהימים אשר סובלים ממה שאני סובלת. אני יודעת לזהות עתה מתי זה מגיע ומנסה למנוע את ההתפרצות הבאה.

אהבתי את העובדה שזו קבוצה של אנשים. מעולם לא לקחתי חלק בטיפול קבוצתי. הייתי אצל פסיכולוגים, פסיכולוגים התנהגותיים, פסיכיאטרים וכו' אך הכוח שיש בקבוצה הוא מדהים. לשמוע את הסיפורים של כולם, ללמוד מהטעויות. כולם אינטלקטואלי וכל אחד מיוחד בדרכו שלו. הקבוצה תומכת ועוזרת גם ברגעים הקשים היו כאלו בקבוצה שהיו שם לאסוף את השברים שלי ולעזור לי.

למדתי להגדיר את מה שאני מרגישה באמת והאם יש סיבה להרגשה הזו. דבר נוסף שקיבלתי בסדנא הוא תחנת הכוח. אני רוצה להאמין שכאדם אני יודעת מהן האיכויות שלי אך ברגעים הקשים אני נוטה לשכוח.בזכות תחנת הכוח אני תמיד זוכרת וברגע שמישהו נותן לי הערה לא במקום או עושה משהו שכביכול פוגע בי ומערער לי את מי שאני , אני נזכרת בכל אותם הדברים שמייצגים אותי.

דבר נוסף הוא פסק זמן. עכשיו אני יודעת מראש לזהות כאשר אני קרובה להתפרצות ואם אני לא מצליחה להירגע אז אני לוקחת פסק זמן עד אשר אני נרגעת ומוכנה לחזור ולדבר שוב.

בנוסף,למדתי על המחשבות שלי. לרוב כאדם אני מאד פסימית ותמיד תוקפות אותי המחשבות הלא רציונאליות. אני אוטומטית הייתי חושבת שמשהו לא בסדר בי ומה עשיתי לא נכון, כי כזו אני, לא מאמינה בעצמי ורואה נגטיבי. אך לא עוד. אני רוצה לתקן? לא כזו אני. כזו הייתי ואני כבר לא כי אחרי שעשיתי את תחנת הכוח אני יודעת במדויק מה אני כן ומה אני לא.ההתנהגויות של הסביבה לא יערערו לי את זה ולכן, אני לא עוד "נביאה שמגשימה את עצמה".
אני כבר יודעת מתי אני נמצאת בסכנה, מתי אני דליקה ולכן, אני שמה לב הרבה יותר.

אריאלה- אוי אריאלה, כמה אבל כמה כריזמה באדם אחד. אני כל כך אוהבת את הטון המשתנה שלך, הדיבור עם הידיים, הצחוקים וכו'.אישה חזקה וחכמה. רואים שעברת הרבה.אוהבת שלא ויתרת לאף אחד למרות שזה היה קשה והמשכת.

שלומי- דמות אבהית אידיאלית, רגוע כל כך עד שזה מפחיד כמה רוגע יש בבן אדם אחד. אתה משלים את אריאלה עם המופנמות שלך.משדר המון ביטחון וידע רב בתחום. יודע תמיד מה להגיד ומתי.

אני רוצה להגיד לכם המון תודה כי את הכלים שנתתם לי אי אפשר לשכוח. הסיפורים והדוגמאות יישארו צרובים בראשי. אני בטוחה שעליתי על דרך המלך ועכשיו אני פשוט צריכה לדאוג להישאר יציבה ולהמשיך בכל הכוח.

נטע.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *