סיוון ( מרץ 2010)

מהפך עצום בחיי

לאריאלה היקרה,
בעוד מספר ימים ימלאו שנתיים למסע הארוך אותו התחלנו באפריל 2008, עת הגעתי אלייך לראשונה כמעט ללא אוויר. היה זה חצי שנה לאחר שנפצעתי בתאונת עבודה ועברתי מהפך עצום בחיי- מבחורה תוססת ופעילה לבחורה תלותית, כואבת ומבוהלת.

הגעתי אלייך עם נשימות כבדות, דופק מואץ, שלא הניח לרגע מזה 4 חודשים, סחרחורות, ראיה עכורה, לחץ באוזניים ובעורף, חולשה ועוד תופעות פיזיות רבות וקשות ובעיקר, בתחושה קשה שאינני מבינה מה קורה לי. ” מה יש לי?”, “למה אני ככה?” ו”מה קורה לי?” היו השאלות ששאלתי את עצמי ואת סובבי בכל התקופה שקדמה לפגישתנו הראשונה. ובאמת ובתמים לא הבנתי מה קורה לי. פחד מוות עצום ליווה את ימיי ואת לילותיי ונפשי לא ידעה מנוחה. מתרוצצת הייתי סביב עצמי, מנסה למצוא פורקן לפחדיי ולמחשבותיי בטקסים מוזרים, אשר נראו בעיניי כבזויים ומטופשים, אך היו הדבר היחידי שהביא להקלה רגעית מפחדיי. ימיי ולילותיי הפכו סיוט עבורי ועבור משפחתי ואט אט הרגשתי כי אני שוקעת ודועכת וכי אין מי שיזקוף את גבי וישקה את עליי וגבעוליי ממעין החיים.

כך החל מסענו. אט-אט התחלת לסדר את מחשבותיי ולהסביר לי כי “לא, לא השתגעת” ולהבהיר לי מה עובר עלי וכיצד הגעתי למצב הזה (כי לא היה לי מושג קלוש שמישהו כבר מצא לתופעות האלה שם – פוסט טראומה ו- ocd).
חשפתי בפנייך את סגור ליבי – מה שהסתרתי מקרוביי על מנת שלא להכאיב להם ומתוך ידיעה שאין באפשרותם לעזור לי. ואת ידעת בסבלנות וברגישות להאיר את הזרקורים על הדברים הנכונים ולהשקות אט –אט את הפרח שקמל.

כברת דרך עברנו ולמדתי ממך המון. כל פגישה נחרטה בליבי ושיננתי את משנתך בידיעה שזו תביא מזור למכאוביי. וכך, במהלך המסע החלו התופעות אט- אט לחלוף, משנות צורה וגוון, מתחפשות לתופעות אחרות, קשות פחות. עברנו במסע ציוני דרך חשובים עבורי ובכל אלה ידעת תמיד לומר את המילים הנכונות, המרגיעות, המקלות. משנתך הייתה ועודנה כנר לרגליי- למדתי ממך המון והדרך עוד ארוכה.
יהיה זה שקר לומר כי כל פחדיי נמוגו. פחדיי וזיכרונותיי עדיין קיימים ומלווים אותי בכל צעד ושעל שהנני עושה (תרתי משמע)- אך כיום אני יודעת לעמוד מול רובם ולהשיב מלחמה. הנני משתמשת במשנתך ובאמרותייך כחיצים הנלחמים בפחדיי.

תודה לך, אריאלה, מקרב לב על ההבנה, ההקשבה, התמיכה והעידוד וכמובן – על ההארה וההעצמה.

בהערכה רבה

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *