פנויים ופנויות – מה חוסם אותם בדרך לזוגיות המיוחלת (חלק ב') / אריאלה מלצר

ציפיות לא ריאליות, חוסר מודעות עצמית, פסיביות, פחד ממחויבות, חשש מדחייה ומכאב, מיתוסים, ערכים ואמונות, תפיסות סטריאוטיפיות נוקשות, דימוי עצמי נמוך, קשיים במיומנויות חברתיות ובתקשורת בינאישית, בררנות יתר, חוסר בשלות רגשית ותפיסת בן הזוג 'כספק צרכים' הם חלק מהסיבות הקשורות למבנה אישיותם ולהתפתחות הזהות העצמית של הפו"פ המונעים מהם להגיע לזוגיות המיוחלת. לא רק יחסיהם והקשרים שלהם עם המשפחה והסביבה הם שישפיעו על מציאת בן הזוג המתאים אלא גם כל התהליכים, המודעים יותר והמודעים פחות, המתרחשים בעולמם הפנימי של הפו"פ.

לפעמים, אפשר לשמוע איך הפו"פ מתלוננים כי בני המין השני הם חסרי תקנה ובעייתיים או "כל הטובים כבר נשואים" או "אין לי מזל" או "למה לי זה תמיד קורה?" שאלות אלו מצביעות על זווית הראיה של פו"פ אלו שכן, הם תולים את הקושי במציאת בן זוג

קבוע בנסיבות חיצוניות ופוטרים עצמם מאחריות אישית על חייהם. הם לא מפנים מבט פנימה על מנת להעלות את המודעות העצמית שלהם ולהבין האם הבעיה טמונה בהם ומשם צריך לבוא השינוי. היות ולרוב, הם מאשימים בבעייתם את חוסר המזל, את בני המין השני שלא ניתן לסמוך עליהם או את הפגמים בהופעתם החיצונית, הם לא חושבים שהם צריכים לבדוק בתוכם איפה החסמים הפנימיים שלהם המונעים מהם ליצור זוגיות מספקת וקבועה ולהתחיל לעשות שינוי בדפוסי ההתנהגות שלהם עם כל הקושי והכאב הכרוכים בכך.

דימוי עצמי נמוך, חוסר הערכה עצמית , תחושות ריקנות וחוסר ערך ומשמעות יכולים לגרום לפנויים/ות לייאוש ולחוסר אמון ביכולתם למצוא בן זוג אוהב שירצה בהם כפי שהם. לעיתים קרובות, ניתן לראות כי למרות כישוריהם הרבים ויכולותיהם הגבוהות, פו"פ רבים אינם מקבלים את עצמם כמו שהם או תולים את קשייהם במציאת בן זוג בסיבות חיצוניות שאינן קשורות אליהם ולמהותם הפנימית. רבים מהם חשים שאין להם שום דבר להציע, שעולמם ריק או פגום, שהם אינם חכמים, לא מושכים או לא מצליחים דיים. חוויה עצמית זו גורמת להם לחוש חוסר ביטחון, מתח, לחץ, חששות, עצב, דיכאון והם מקרינים כלפי חוץ סגירות, וחוסר שמחה וחיות. בדרך זו הם משדרים "אל תתקרבו אלי" ועקב כך, בני זוג פוטנציאלים אינם מעזים להתקרב אליהם והם נותרים בבדידותם, מה שמעצים את חוסר הביטחון שלהם ואת חוויתם כלא שווים. הם אינם מאמינים שיכול להיות מישהו שיאהב את מי שהם והקושי שלהם לקבל ולאהוב את עצמם, על יתרונותיהם ועל חסרונותיהם, אותו הם אינם מסוגלים להכיל בתוכם, מושלך על בני זוגם.

כתוצאה מכך, הם בטוחים שברגע שבן זוגם יגלה מי הם באמת הוא ידחה ויעזוב אותם. לכן, הם מסתכלים על התנהגותו ותגובותיו של בן זוגם דרך זכוכית מגדלת ומפרשים כל דבר שלא מספק את צרכיהם ולא עונה על ציפיותיהם כחוסר אהבה וחוששים מהעזיבה הצפויה. במצבים אלו הם בודקים שוב ושוב אם בן זוגם אוהב אותם, נצמדים אליו, מבטאים את חששם מפני הדחייה והנטישה, מתלוננים, מאשימים, כועסים ומבקרים את בן זוגם. התנהגויות אלו מעיקות ומכבידות על בן הזוג, החש ששוללים את מרחב החופש שלו וגורמות לו לתחושת חנק ואיבוד שליטה. כתוצאה מכך מתפתחים סכסוכים, מריבות וויכוחים רבים בין בני הזוג ויכוחים המעכירים יותר ויותר את היחסים הזוגיים וכמו נבואה שמגשימה את עצמה, בן הזוג רוצה להתרחק עד שהקשר, לבסוף, מגיע לסיומו. יתירה מזאת, בן זוג המגלה בהם עניין נתפס בעצמו כלא שווה וחסר ערך שכן, אם הוא אוהב אותם הרי שכנראה יש בו משהו פגום אם הוא מסוגל לאהוב 'לא שווים' כמוהם ואז הם דוחים אותו.

לעיתים, אצל חלק מהפו"פ מחויבות זוגית נתפסת בעולמם הפנימי כחוויה המאיימת על ביטול העצמי והחופש הפנימי שלהם להיות מי שהם ולנהל את חייהם בחופשיות ללא מגבלות הכובלות אותם. תחושת הסכנה מפני המחויבות הזוגית ומהנישואין שתשלול את החופש שלהם, מחד, ומשאלתם לקשר זוגי חם, מקבל ובטוח מאידך, גורמת להם לבחור בן זוג בלתי מושג, כגון בן זוג נשוי, המונע מהם את "סכנת" המחויבות הכובלת והמגבילה מבחינתם ויחד עם זאת, מקנה להם אשליה של זוגיות, סיפוק והנאה.

רבים מהפו"פ יודעים כי למרות האהבה והמשיכה העזה שהם חשים אל בן הזוג, ברומנים הנמשכים תקופות ממושכות עם השקעה רגשית רבה, הם גם חשים הרבה תסכול, פגיעה, בדידות וכאב כאשר הם רואים כי בן זוגם הנשוי עסוק ומבלה עם משפחתו, במקום להיות איתם. הם מוצאים את עצמם בעדיפות שנייה ומבלים שעות רבות בבדידותם בעיקר, בסופ"ש, שבתות וחגים, תוך שהם מוותרים על בילויים, חברים, וכד'. הם שומרים אמונים לבני זוגם תוך כדי הימנעות מיצירת אפשרות להכיר בני זוג פנויים מתאימים אשר איתם יוכלו לממש קשר זוגי באופן מלא וגלוי. עתיד הקשר נראה מעורפל, התקוות והציפיות שבן הזוג יעזוב את משפחתו למענם, מתנפצות שוב ושוב נוכח העובדות במציאות, הקשר סובל ממריבות וויכוחים רבים, מפרידות חוזרות ונשנות, ונראה כי הם חשים חסרי אונים, ממולכדים ברגשותיהם ופחדיהם והיחסים נראים להם ללא מוצא אפשרי. כלומר, כל דרך שיבחרו בה תגרום להם סבל נפשי רב.

יניב ( שם בדוי), רווק ,31, עצמאי בעסק משפחתי – הינו דוגמא לרווקים/ות אשר מנהלים רומן עם בני זוג נשואים לתקופה ממושכת וע"י כך מונעים מעצמם להגיע לנישואין או למיסוד קשר זוגי גלוי ומשוחרר, בו יש שותפות מלאה ומחויבות הדדית. הם בדרך כלל מתקשים לצאת מהקשר המתנהל, לרוב, במחתרת ובמעטה סודיות רבה, אשר גם אם הוא מסב להם אושר והנאה לפרקים, רוב חייהם מתנהלים בסתר, בזיוף ובשקרים, שבסופו של דבר מעיק עליהם, מתסכל ומבלבל אותם וגורם להם תחושה של חיים מזויפים.

יניב מנהל רומן עם אישה נשואה כבר תקופה ארוכה ומקווה כי בת זוגו תעזוב את בעלה ותקים עמו משפחה חדשה. הוא מביע חוסר רצון להביא ילדים לעולם מתוך החשש כי ילדים יגבילו את חייו והוא יאבד את החופש והשליטה שלו על חייו. ניתן היה להבין את רצונו זה ולכבדו לולא הסתירה ברצונותיו על פיהם הוא מוכן לבנות שותפות זוגית והורית עם בת זוגו ולגדל ביחד את ילדיה, למרות המגבלות הכרוכות בכך וחרף העובדה שהוא אינו אביהם הביולוגי, מה שיהפוך את המשפחה החדשה והיחסים בה ליותר מורכבים. הוא מעדיף לחוות הורות באמצעות בת זוגו, כשהוא צופה בה מן הצד וכל האחריות על הטעויות, הכישלונות והקשיים יהיו נחלתה הבלעדית. הפחד של יניב מהמחויבות והחרדה הלא מודעת מאיבוד השליטה על חייו בזוגיות ובהורות גורמת לו להיאחז ברומן מחוץ לנישואין, המאפשר לו לחיות בקשר זוגי ולהרגיש סיפוק, חוזק וביטחון ובו בזמן לא לגעת בקונפליקטים הפנימיים שלו ובקשיים המעוררים אצלו כאב וחרדה. יניב מוכן לחוות הורות דרך בת זוגו באופן עקיף תוך שהוא פטור מאחריות על ההורות וע"י כך הוא מאפשר לעצמו לא להיפגש עם חלקים כואבים, מתסכלים ומפחידים.

נראה כי באמצעות זוגיות לא מושגת ולא ממומשת במלואה יניב חי את חייו דרך אחרים, נותן לעצמו לחיות ליד החיים ולא חווה אותם ישירות דרכו על כל החוויות שיש בהם תוך הימנעות ממפגש עם האכזבות, התסכולים, הרגשות הקשים והכאבים שיש במציאות החיים היומיומית. למעשה, לכל אחד מבני הזוג יש קושי גדול באינטימיות ובקירבה ולכן בדרך זו נשמר המרחק בין בני הזוג של קירבה ומרחק בו זמנית. הם מבלים, נהנים וחוזרים כל אחד לביתו ולחייו הנפרדים. באופן זה יניב מרגיש משוחרר וחופשי לעשות כרצונו בחייו, הוא חי לבדו בביתו, מנהל סדר יום עפ"י צרכיו ולכן בחירת בת זוג לא מושגת מאפשרת לו בו זמנית להרגיש חופשי ומשוחרר, חזק, גברי, מושך ובטוח וגם להימנע ממגע עם פחדיו וחולשותיו ע"י כך שהוא משליך על בת זוגו את כל קשייו ופחדיו מאינטימיות וקירבה. במקום להתמודד עם עצמו, חששותיו ופחדיו, חוסר ביטחונו, הצורך שלו בשליטה ולקחת אחריות על חייו הוא עסוק בחולשותיה, בפחדיה ובחוסר בטחונה להתגרש מבעלה ולפרק את המסגרת המשפחתית שלה. כל האחריות על חייו ואיך הם יראו תלויים עפ"י תפיסתו במעשיה של בת זוגו והאם היא תבחר בו או במשפחתה. לו מאיזושהי סיבה היה מופסק הריקוד הרגיל שלהם בו הוא מסביר, מטיף, מחנך ומוכיח את בת זוגו על חולשתה ופחדיה מגירושין ופירוק נישואיה במטרה להינשא לו ואילו היא מקשיבה בהכנעה ובשקט תוך שהיא מנסה לרצות אותו ולפייסו, יש להניח שכל הריגוש והסערה שביחסיהם האסורים היו נעלמים והקשר היה מאבד מייחודו ואולי אף מסתיים.

רבים מבין הפו"פ מאבדים כך זמן יקר ומתעוררים, לפעמים, מאוחר כאשר הם נמצאים כבר בגיל מבוגר ומרגישים החמצה, שהחיים עברו על ידם או שהשעון הביולוגי מתקתק ומאלץ אותם להגיע להחלטה לגבי חייהם ועתידם.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *