תפקידי גברים ונשים בניהול כסף והשפעתם על הזוגיות וכלכלת המשפחה / אריאלה מלצר / 15.03.2011

ונתחיל בסיפור מהחיים…שיש בו גם משהו משעשע ובו זמנית מייצג בתמציתיות את היחס הרווח אצל רבים לנושא הכסף בין בני זוג וכיצד הזוגיות יכולה להשפיע על הצלחה בניהול כלכלת משפחה בריאה וההיפך.

לפני כשלושה שבועות, כשחזרתי מהשידור הראשון של תוכניתי ברדיו החיים הטובים, הלכתי להירגע מההתרגשות בשוק הפשפשים, הנמצא לא רחוק מהאולפן. כשחלפתי על פניו של סוחר אחד שעמד לפני חנותו ובשתי ידיי שקיות גדולות, הוא ספק שאל, ספק אמר לי בשיא הרצינות:"אז מה, בזבזת את כל הכסף של הבעל? " וכששאלתי אותו בחיוך משועשע "למה לא את הכסף שלי?" הוא ענה שככה זה, כמו אצלו. הוא עובד ואשתו מבזבזת. והוא הוסיף: "אשתי אומרת שאם אני ארגיז אותה, היא לא רק תגהץ את הוויזה, היא גם תכבס אותה".

האיש הזה מייצג תפיסה שמרנית קלאסית שעדיין רווחת גם היום, אצל גברים ונשים רבים כאחד, שהאחריות על פרנסת המשפחה מוטלת בעיקר על כתפי הגברים. המאמר מתרכז בנושא זה ובהשלכותיו על בני הזוג ועל הזוגיות.

למרות המהפכה הפמיניסטית והשינויים החברתיים בעידן המודרני בחברה המערבית לפיהם, נשים היום הן דעתניות, עצמאיות, חזקות, מובילות, יוצאות לעבודה, רוכשות לעצמן השכלה ומפתחות קריירה מקצועית, באופן מסורתי נשים רבות (לא כולן נוהגות כך) נמנעות מלנהל את התקציב המשפחתי.

הן מעדיפות להיות פסיביות בנושא הניהול הפיננסי של המשפחה, משאירות את נושא הכספים באחריות הבלעדית של בן זוגן, אינן מעורבות בניהול השוטף מתוך תפיסה ש"זה לא בשבילן והן לא מבינות בזה כלום", הוא מבין בזה יותר, והוא יודע יותר טוב, למשל, איזו הלוואה או משכנתא לקחת או איפה כדאי להשקיע את הכסף.

דפוסי ההתנהלות בין בני הזוג בענייני הכספים והחלטות כלכליות הם חלק ממבנה היחסים והקונפליקטים בכלל של הקשר הזוגי והתפיסה שלהם את עצמם ואת הזוגיות ויכולים לבוא לידי ביטוי בכל תחומי חייהם. יחד עם זאת, זה לא בהכרח שדפוסי ההתנהגות של בני הנהוגים בתחום הכספי לפיהם,  הגבר דומיננטי, חזק, קובע ובעל השליטה מול אישה פסיבית , לא מעורבת ותלותית יבואו לידי ביטוי גם בשאר תחומי חייהם.

כאשר זוג צעיר מחליט למסד את הקשר ביניהם הם, לרוב,  משתפים, זה את זה בציפיות ובפנטזיות שלהם על הרומנטיקה והאהבה שיהיו להם, כיצד הם יבנו את המשפחה, איך יקראו לילדים שלהם, איך ייראה ביתם וכד' אך בדרך כלל נמנעים מלדבר על הציפיות והצרכים שלהם בניהול המשק הכלכלי של ביתם.

לכל זוג יש הסכם סמוי של ציפיות הדדיות מהיחסים הזוגיים ביניהם, שלא גלוי על פני השטח. אחד הסעיפים השכיחים בחוזה הסמוי שבני זוג רבים מסכימים עליו הוא, למשל, שהגבר יהיה המפרנס העיקרי, יהיה אחראי על כל הניהול הפיננסי השוטף ואילו האישה, למרות שהיא גם עובדת, תהיה אחראית על הבית והטיפול בילדים.

להסכמה הזו יש השלכות על חייהם כזוג, על התפקוד שלהם, באיזו עבודה הם יעבדו ועל היחסים ביניהם, במיוחד אם הם לא מדברים על זה באופן ישיר וגלוי. כך הבעל יחפש כל הזמן להתקדם בעבודתו, ישקיע שעות מרובות ומאמצים רבים בעבודה אפילו כשהוא בבית, לפעמים ייעדר מהבית עקב נסיעותיו לחו"ל הכרוכות בעבודתו , מה שלא ישאיר לו כוח וזמן להיות מעורב ולהשקיע גם בבית ובזוגיות. לעומתו, האישה יכולה להישאר בבית, או תחפש עבודה שתאפשר לה להיות יותר זמינה ונגישה לצרכי הבית והטיפול בילדים.

כתוצאה מכך, יכול להיווצר מצב בו הבעל מרוויח הרבה יותר מאשתו שלקחה על עצמה לעבוד במשרה חלקית או בעבודה ששכרה נמוך ושאר הזמן שלה מוקדש לעבודה בבית ועם הילדים. לאור זאת, לעיתים, הוא מקנה לעצמו זכויות יתר במשפחה ובקביעת ההחלטות על ההוצאות הכספיות של האישה ועל הוצאות הבית בכלל.

מצב זה יכול להיות קרקע פורייה למריבות וויכוחים רבים בין בני הזוג על רקע חוסר השוויוניות שביניהם, חוסר השותפות של שניהם בכל תחומי החיים של המשפחה, חוסר תקשורת גלויה ופתוחה, צרכים לא מסופקים של בני הזוג מהקשר הזוגי ובעיקר, חוסר קרבה ואינטימיות.

אחת האפשרויות כתוצאה מכך יכולה להיות שהבעל ייקח על עצמו את כל האחריות הבלעדית על המשאבים הכלכליים של המשפחה, ינהל אותם בעצמו, ישמור לעצמו את המידע, יקבל החלטות לבד ללא התייעצות ושיתוף עם בת זוגו, כשהיא לא מעורבת כלל במצב בבנק, במצב ההכנסות וההוצאות, בחסכונות או בקבלת ההחלטות הפיננסיות.

כאחראי בלעדי שמביא את הפרנסה העיקרית של המשפחה וכשומר על הקיום של המשפחה ומתכנן את עתידה הכלכלי, יכול הגבר לקחת לעצמו גם את הכוח והשליטה על המשאבים הכלכליים ונוצרת היררכיה ביחסים הזוגיים של מעמד, כוח, סמכות ושליטה.

עקב כך, הוא מצפה מבת זוגו שתדווח לו ושתקבל את אישורו על הוצאותיה. הוצאות או קניות שהאישה עושה בניגוד לרצונו או שנראות בעיניו מיותרות נחשבות על ידו כבזבוז כספים, דבר שיכול לעורר את רוגזו של הבעל על "בזבזנותה" של אשתו וחוסר התחשבותה במצב הכספי של המשפחה.

לעיתים, אפילו ישנו מצב של הסכמה שבשתיקה שלמרות שיש לה חלק בפרנסת המשפחה ונגישותה לחשבון הבנק, האישה מקבלת את הכסף מהבעל על פי הדיווח שמציגה לו על ההוצאות הנדרשות לה לאותו יום, כאילו מקבלת "דמי כיס". במצב זה האישה יכולה להרגיש נחותה, קטנה וחלשה ומאד תלויה בבעל באישורו ובהסכמתו להוצאותיה, עליה להסביר ולהצדיק את ההוצאות הדרושות ואם אין לה הסבר מוצדק, הוא יכול לכעוס עליה ועלולה להתפתח מריבה ביניהם.

כך היה, לדוגמא, כשאורית (שם בדוי) קנתה לעצמה משקפי ראייה חדשות שמצאו חן בעיניה, לאחר שנשברו לה הקודמות, ובתגובה לכך, בעלה כעס עליה שהייתה יכולה לקנות משקפיים זולות יותר. בנוסף, הוא פיטר את העוזרת בטענה שזו הוצאה כספית מיותרת וכספים אלו יכולים להיחסך כשאורית תנקה בעצמה את הבית היות וזהו תפקידה ויש לה יותר זמן.

פעמים רבות קורה גם שכשהאישה קונה דבר מה שהיא יודעת כבר מראש שיעורר את רוגזו של הבעל כלפיה, והוא יאשים ויבקר אותה על מעשיה, היא מסתירה את זה ממנו, מחביאה את קניותיה, מציגה בפניו מחיר נמוך בהרבה ממה שבאמת עלה לה, מתארת ש"זו הייתה מציאה", "זה ישן, איך לא ראית?" וכד'.

בעצם העובדה שהאישה נשארת ללא מידע, לא מעורבת ולא שותפה שוויונית וללא שותפות בביצוע הניהול הפיננסי השוטף היומיומי, היא הופכת להיות תלויה בבן זוגה ולעיתים, אף נשארת ללא מקורות כספיים, למרות שהיא עובדת ומרוויחה כסף בעצמה.

גם כאשר הבעל אינו מחפש לעצמו כוח ושליטה, כשאשתו אינה מעורבת ושותפה להחלטות, הוא יכול להרגיש שכל כובד האחריות מוטל על כתפיו.

כתוצאה מכך, הוא מרגיש לבד בדאגות, בהתלבטויות, בקשיים הפיננסיים ויכול אף למנוע ממנה את המידע על המצב שלהם או קשייו בעבודה ובעסקיו כדי לא להדאיג אותה ולא להכניס אותה ללחץ. אין לו עם מי להתייעץ, אין לו על מי להישען והוא לא יכול להרשות לעצמו לשתף אותה בדאגותיו, במחשבותיו וברגשותיו, מה שמשאיר אותו לבד בתוך המתח והלחץ.

לפעמים, בגלל חוסר מעורבותה של האישה בניהול המשק הכלכלי של המשפחה, היא לא רק מאבדת את עצמאותה הכלכלית ואולי גם כספים שנעלמו מעיניה במשך הזמן אלא שכאשר עליה לנהל בעצמה את ענייניה הכספיים, אם בעקבות גירושין או אם בעקבות מות הבעל, חלילה, היא עומדת מול שוקת שבורה, חסרת ידע, אבודה, חסרת אונים ומבוהלת ועליה ללמוד צעד אחר צעד את הדברים הבסיסיים בניהול עצמאי של חייה הפיננסיים.

 ישנם גברים שרק מחכים וישמחו שבת זוגם תישא איתם באחריות הכלכלית ותהיה שותפה להם בביצוע הניהול השוטף, תקל עליהם את הנטל ותהיה שותפה אמיתית לתוכניות, לבעיות ולדאגות, תהווה להם משענת אמיתית, ותסייע במציאת פתרונות בשעת משבר וקושי.

יחד עם זאת, יהיו בני הזוג שיתקשו לשנות את המצב גם אם האישה תחליט להיות שותפה פעילה ומעורבת, כי יתכן, ואחרי הרגל של שנים וצבירת הכוח וההשפעה בידי הגבר, יהיה לו קשה לוותר על הבלעדיות והשליטה על המשאבים הכלכליים של המשפחה.

לכן, השינוי חייב להיעשות בתיאום ובשיתוף פעולה בין בני הזוג מתוך הסכמה והחלטה משותפת לשפר את היחסים ביניהם ולשפר את המצב הכלכלי של המשפחה.

ברור, אם כן, שיחסיהם של בני זוג, שמתנהלים בדפוסים כאלה, יהיו מאופיינים בקונפליקטים רבים, הסתרות, סודות ושקרים, יחסי תלות- עצמאות, ביקורתיות ושיפוטיות רבה, מאבקי כוח ושליטה, תקשורת לקויה וכמובן, כתוצאה מזה יכולים להיות יחסים זוגיים עכורים, ללא קרבה ואינטימיות, ללא כבוד והערכה, מלווים במריבות וויכוחים רבים המשפיעים על כל תחומי חייהם של בני הזוג, כולל יחסי המין. כל אחד מבני הזוג מרגיש לבד בעולמו, וחש כאב ותסכול רב.

זה לא מוכרח להיות כך ! למען היחסים בזוגיות ובמשפחה ושיפור המצב הכלכלי מומלץ לנהוג אחרת !
בטור הבא אני אגלה לכם את העקרונות ואתן לכם 14 טיפים איך בעזרת זוגיות מוצלחת אפשר לנהל בהצלחה את המשק הכלכלי של המשפחה.

אריאלה מלצר, מנהלת מכון רעות ברחובות, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מומחית בשליטה וניהול כעסים.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *