תשליך נפשי וסליחה – טוב לא רק ביום הכיפורים / אריאלה מלצר / 06.10.2014

נהוג ללכת ביום הראשון של ראש השנה, לשפת הים  או לנהר ומתפללים שם  תפילה  מיוחדת ששמה  תשליך , שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות  ים ,על-פי הפסוק  "…וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם " ( (מיכה ז', יט) .
מנהג זה ביהדות או הווידוי אצל הכומר בנצרות באים לבטא את הכמיהה האנושית להשליך מעלינו את כל הרוע והחטאים שלנו היוצרים תחושת לכלוך בנשמתנו, ועקב כך להתנקות ולהרגיש טובים, טהורים, נקיים, זכים ושלמים. אולם בו זמנית עם הכמיהה הזו להיטהרות, לניקיון נפשי ולחיבור למהות הטובה שלנו, אנחנו כיצורי אנוש טועים ומועדים בדרך, עושים שגיאות, פוגעים באחרים ומכאיבים להם, עושים דברים שאינם מוסריים ועוברים עבירות שונות, לעיתים, שלא בכוונה ואף לא במודע ולעיתים, בהכרה וידיעה ברורה.
השאיפה, שבאה לידי ביטוי במנהג התשליך לקראת יום הכיפורים ובקשת הסליחה והמחילה ביום הכיפורים עצמו, היא להתנקות ולהסיר את המעמסה הנפשית, המועקה והכובד שרובצים על הנפש שלנו.
מה אנחנו רוצים להשליך מעלינו? ממה אנחנו רוצים להיפטר?

  1. אנחנו רוצים להשליך מעלינו את המעשים הרעים שאנחנו לא אוהבים שעשינו או שפגעו באחרים, את המילים הפוגעות שאמרנו, את ההתנהגות המעליבה, המשפילה והמכאיבה, את הידיעה שגרמנו סבל וכאב למישהו ואת החטאים שלנו.ההתנהגות והמעשים הפוגעניים יוצרים בתוכנו רגשות קשים, שגם אותם אנחנו רוצים להשליך מעלינו היות והם יוצרים אצלנו מועקה וסבל נפשי, להם אנחנו מחפשים שחרור, פורקן והקלה.
  2. אנחנו רוצים להשתחרר מיסורי המצפון, מתחושת האשמה וה"לא בסדר", מהכאב והמצוקה שלנו ומהתחושה שאנחנו רעים והרסניים.

תחושת השחרור וההקלה יכולה להגיע ע"י בקשת סליחה וקבלת מחילה מהאדם שפגענו בו, או באמצעות מנהג ה'תשליך' והתפילה שעוזרים לנו להשתחרר מהמצוקה הפנימית, שנוצרה עקב המעשים שמעיקים על המצפון שלנו.

  1. היינו שמחים להשליך מעלינו את הפגמים שלנו או את התכונות הלא רצויות לנו, שאנחנו יודעים שפוגעות באחרים ובמיוחד באלה שחשובים לנו ואנחנו מאד אוהבים, כגון, תוקפנות, עצבנות יתר ורגזנות, נוקשות, עקשנות, דרשנות, כוחנות, שתלטנות, רכושנות, כעסים מיותרים, הענשה והלקאה עצמית, שיפוטיות, חוסר סבלנות וקוצר רוח. כמו כן, היינו רוצים להיפטר מביקורתיות היתר, הן כלפי אחרים והן כלפי עצמנו, מהחולשות שלנו וחוסר האונים, מהמוגבלויות השונות ומהמנהגים הלא רצויים שמפריעים לנו בחיים כגון, התמכרויות שונות, הימורים, עישון, ועוד.
  2. אנחנו רוצים להסיר מעצמנו את תחושות השנאה, הקנאה, הנקמה, העלבונות והפגיעות שמעוררים בנו כעס וזעם רבים. הם לא רק מזהמים את התחושה הפנימית שלנו וע"י כך הנשמה שלנו "גרה" במקום מזוהם אלא הם גם אינם מאפשרים לנו לראות את המציאות, את עצמנו ואת האחרים באור נכון, שקול, צלול וברור.
  3. אנחנו רוצים להשליך מאיתנו סודות שמעיקים ומכבידים עלינו. הסודות שבדרך כלל באים להסתיר מעשים לא ראויים ופוגעים הם משא כבד שקשה על האדם לסחוב לבדו. צריך כוחות נפשיים רבים כדי להמשיך להסתיר את הסודות עצמם ואת החשש והחרדה שצפים ועולים שמא הם יתגלו ומההשלכות שיהיו במציאות כתוצאה מחשיפתם.
    לסודות יש כוח והשפעה עצומה על האדם כל עוד הם חבויים ומוסתרים. אך כאשר משחררים ומוציאים אותם לאור הם מאבדים את כוחם.
  4. אנחנו גם רוצים להשליך מאיתנו את המחסומים והעכבות שמפריעים לנו להשיג את המטרות, המשאלות והשאיפות שלנו בחיים. אנחנו רוצים להסיר מעלינו את הפחדים, האמונות המטרידות והמכשילות ולגלות בתוכנו אומץ, העזה, יכולות, נחישות, התמדה וכוחות להתמודד גם עם הכישלונות והכאב שהמציאות מזמנת לנו.

איך לבצע את התשליך הנפשי?
זהו תהליך שדורש המשכיות וזמן. זה לא זבנג וגמרנו. יש להתכוונן אליו, להכיר בטעויות ובמעשים האישיים שעשינו לא נכון, לרצות ליצור שינוי אמיתי, לראות את הקשיים של עצמי, לכבד אותם ולכבד ולהכיר בקשיים ובשונות של האחרים.
יחד עם זאת, עלינו למצוא את כל הטוב שיש בנו, כדי שנוכל להתחבר אליו ולשאוב כוחות ממנו ולתת לו להוביל אותנו בחיים. חשוב שנדע לקבל את עצמנו על כל מי שאנחנו, על היתרונות והחסרונות שלנו, לאהוב את מי שאנחנו כולל הפגמים שלנו. נכון, זה לא תמיד קל ואפילו קשה אבל משם יבוא השקט הפנימי והיחסים הטובים עם הסובבים אותנו.
אנחנו זקוקים ליחס של חמלה וסליחה כלפי עצמנו וכלפי האחרים על מנת שנוכל להרגיש את עצמנו כאנשים טובים, מוסריים בעלי שאר רוח, נדיבים, ישרים, אמיתיים, אוהבי הזולת ובעלי יכולת נתינה ועזרה. כך אנחנו מרגישים את עצמנו בעלי ערך, שווים, משמעותיים, חשובים, מוצלחים ותורמים לאחרים. זה נותן ערך מוסף רגשי לקיום שלנו.
כדי שנוכל להגיע לחופש להיות מי שאנחנו, לחיות בשלום ובשלווה עם עצמנו, ולאהוב ולהוקיר את עצמנו ואת האחרים, אנחנו צריכים למצוא את החמלה והסליחה בראש ובראשונה לעצמנו, למצוא את הדרך להשתחרר מהכבלים של עצמנו, לסלוח לעצמנו על הטעויות שאנחנו עושים, על השגיאות שלנו, על הכישלונות שלנו ועל המעשים שלנו שפגעו באחרים.

עלינו לתת לעצמנו את החופש לטעות כי אנחנו יצורי אנוש. להבין שפעלנו, לעיתים, מתוך עיוורון וחוסר הבנה אך לא מתוך כוונת זדון. חשוב שנדע שאנחנו מוגבלים ואנחנו לא רואים את הכל ושעשינו את מה שיכולנו לפי הבנתנו בשלב ההוא אבל עכשיו כשאנחנו כבר רואים ומבינים מה שעשינו אנחנו יכולים לשנות וללכת בדרך חדשה.
רק אז נוכל גם לסלוח לאחרים ולבקש מהם סליחה.

אין כל טעם בהלקאה עצמית, בביקורתיות כלפי עצמנו ובהענשה עצמית. 
בכך אנחנו תוקפים את עצמנו, מחלישים את הכוחות הנפשיים שלנו ולא מאפשרים לעצמנו ללמוד מהטעויות ומהשגיאות שעשינו, להבין את עצמנו ולראות איזה תיקון נדרש מאיתנו ולבצע אותו.
עלינו לבקש סליחה מהאחרים מעומק הלב ומתוך כוונה אמיתית וגם לסלוח לאחרים. לא לשמור טינה. לטינה עצמה יש אנרגיה שלילית שמכבידה ומעיקה עלינו גם אם אנחנו מנסים להתנתק ממנה או מכחישים אותה. היא פועלת בתוכנו כאנרגיה שלילית ומנהלת אותנו גם אם אנחנו לא מחוברים אליה וחושבים שהיא איננה.
רק כשנמצא את המחילה והסליחה לעצמנו ולאחרים, נוכל להשליך את כל המועקה והסערה הפנימית שנוצרו בתוכנו עקב המעשים שלנו או של אחרים, נוכל להשליך מעלינו את המאבקים והסכסוכים הפנימיים והחיצוניים, ליצור לעצמנו דרכים חדשות ולחיות בשלום ובשקט עם עצמנו ועם האחרים.
לקבלת 
סדרת הטיפים "כל הסודות לשליטה וניהול יעיל של כעסים", לחצו על הקישור.

תגובות פייסבוק

תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *