“הסדנא היא סוג של נס עבורי”- אלון על הסדנא לשליטה וניהול כעסים במכון רעות

הסדנה היא סוג של נס עבורי.
גדלתי בבית מפורק. הורים גרושים. משפחה מאד בינונית מבחינת הישגיה. כילד האלימות גאתה בחיי – בבית הספר מכות כל יומיים, השעיות, התפרצויות זעם בלתי פוסקות ועוד. אמנם  הוריי לא היו אלימים כלפיי מבחינה פיזית, אבל אילצו אותי לשקר כדרך קבע. ההזנחה הנוראית שחוויתי כילד, והעובדה שעם המון אירועים הייתי צריך להתמודד בעצמי, גרמה לכך שאלימות עבורי הפכה לפיתרון נגיש וקל. לא ידעתי אחרת, לא לימדו אותי אחרת, זה מה שהכרתי, וזה מה שעשיתי.
עם השנים התבגרתי ונהייתי מתוחכם יותר. חשבתי שעברתי את השלב של האלימות, כי הנה, אני אדם בוגר שיודע לשלוט על עצמו, אבל הדברים לא כך היו. התחתנתי, הבאתי ילדים, עשיתי תארים, התקדמתי, הגעתי להישגים רבים, חלקם אף מאד מכובדים, אך לצערי המשכתי להתנהל בדרכים שהם לא בדיוק הדרכים האופטימליות להתנהלות. האלימות שלי שינתה צבע והפכה להיות “מחוכמת” הרבה יותר. למשל אני הייתי נמנע מלהגיד את דעתי הרבה פעמים, כי רציתי למנוע מצבים לא נעימים של ריבים, ואחת לאורך כמה זמן הייתי מתפרץ. מה זה מתפרץ? מתפוצץ. התפוצצות שהייתה כוללת קללות, ירידות קשות מאד על אשתי, השלכה של חפצים בבית ולעיתים רחוקות גם אלימות פיזית כלפי אשתי. והילדים בבית – היו סופגים את כל האווירה הזו. כשהייתי בתוך התקף, לא ראיתי אף אחד ממטר. אף אחד.
לאחר שנות נישואין רבות, אישתי אמרה לי “או שאתה עף מהבית או שאתה הולך לטפל בעצמך”.
ידעתי שיש בי משהו לא פתור עם העניין הזה. אבל עד אותו רגע, לא אילצתי את עצמי להתמודד עמו. החלטתי שאני לוקח אחריות והולך לטפל בעצמי. מצאנו עם אשתי את הסדנה יחדיו ובחרנו באריאלה, וכמה טוב שעשינו כך.
אומר ברצינות כי הייתי סקפטי לגבי שינוי אפשרי. עשיתי  סדנאות שונות ואף הייתי בטיפול, ובסך הכל אני בחור מצליחן שמאד מודע לעצמו. “מה כבר הסדנה יכולה לעשות?” אבל הופתעתי, כמה הופתעתי.
רק להגיע למקום ביני לביני בו אני אומר לעצמי “אני מוכן לעשות שינוי”, הוא משמעותי כשלעצמו, אבל הפגישה באנשים נוספים שסובלים ממשהו שיש לי, היא עוצמתית עד מאד. במשך שלושה חודשים הייתי מגיע מדי שבוע עמם והפכנו לסוג של משפחה. השיתוף, החשיפה, הלמידה של הכלים באופן הדרגתי ומובנה, הצליחה לחדור לתודעה.
היה לי מובן לחלוטין שהשינוי – תלוי בי. זה נכון שהצעד להגיע לסדנה הוא גדול, אבל גם מה אני עושה בסדנה עצמה הוא משמעותי עד מאד, אז אמרתי לעצמי שאם כבר הגעתי למקום הזה, בו אני מתמודד, מגיע, נוסע כל כך רחוק בשביל לעשות שינוי – אז אני הולך עם זה עד הסוף: מגיע פתוח על באמת, לא רק בשביל להגיד ולהדוף, כי הרי מה שאני עשיתי כל חיי – לא עבד לי, אז זה היה אמרתי לעצמי שזה הזמן לפתוח את ההקשבה…, משתף מחיי את הקבוצה, משתף את המנחה, לוקח את הכלים שאני לומד ומיישם אותם, מתרגל אותם. אני – התחייבתי להשתנות. ואכן, התוצאות מדברות בעד עצמן.
למדתי שלכעס – פנים רבות…אצלי לדוגמה הכעס התבטא רק בתוך הבית. אני מהאנשים שאם הייתי אומר לסביבה שלי שאני בסדנה כזו – לא היו מבינים מה אני עושה שם. לא היו מאמינים (!) שאני חלק מזה, אבל כאמור, הכעס הוא לא רק הסטיגמות של האדם הצעקן, האלים ועוד. יש הרבה אופנים בהם הוא מתבטא – מלבד אלימות פיזית, מילולית, גם ציניות, אדישות, שתיקה, השפלה שלא במילים ועוד רבים אחרים.
טרם אמשיך, חשוב לי לעצור ברגע זה ולהתייחס למנחת הסדנה, אריאלה מלצר.
אם הסדנה היא נס, הרי אריאלה היא הנס שברא אותה. אישה יוצאת דופן עם שיעור קומה יוצא דופן שמצעידה אנשים לשינוי אמיתי ומהותי בחייהם. מובן שהיא רק נותנת את ההזדמנות, עליי כמשתתף – לקחת אותה, אבל ההזדמנות שאריאלה נותנת, היא מיוחדת במינה, איכותית, אמיתית ונדירה. במהלך הפגישה הראשונה של הסדנה שלי, ניגשתי לאריאלה ושיתפתי אותה בחששות שלי. אמרתי לה “אריאלה, ומה עם זה לא יחזיק, כמו דברים אחרים שעשיתי? שזה “יפוג” במרכאות לאחר כמה זמן?” אריאלה אמרה לי באופן חד משמעי: ״אתה, הולך לעשות שינוי לכל החיים שלך״. ואריאלה, כמו אריאלה – צדקה לחלוטין.
הנחייתה יוצאת הדופן, המקצועיות שהיא מביאה, הרגישות האין סופית, חוסר הפרשנות על הצלחת הפרט והצלחת הקבוצה, הניסיון האדיר (אין להבין כמה ניסיון יש לה) בכל התחום של טיפול ובפרט בתחום שליטה בכעסים וניהול כעסים, הוא משהו שאין שני לו. כל אלה דברים שאני באופן אישי נשארתי נדהם אל מולם. פעמים רבות אמרתי לאריאלה במהלך הסדנה שהיא מעצבנת אותי. כשהייתי אומר זאת, כוונתי הייתה: “זה מעצבן אותי, ששנים אני מהלך בעולם, ואף אחד לא אמר לי את הדברים שאת אומרת אף פעם, כי הם נכונים, ובעצם אני מתרגל כבר כל כך הרבה שנים דברים שגויים ולא נכונים”. אז המזל שלי – שעצרתי את הדפוסים המחבלים האלה שהייתי פועל בהם. הבנתי מה הייתי עושה בצורה שגויה

והתחלתי לפעול אחרת. והשינוי שלי אכן היה כל כך גדול ומהותי, שאין להסביר.
זה נשמע קלישאתי משהו, אבל באמת שאריאלה צדקה – חיי אכן השתנו, ויש לומר – מקצה לקצה, וזה רק מתעצם כי אני בוחר לתרגל עוד ועוד את הכלים של הסדנה ומה שלמדתי ביום יום.
לאחר שלושה חודשים בסדנה קיבלתי חבילה כל כך גדולה של כלים משמעותיים לניהול כעסים ביום יום, ובאמצעות ההתמסרות שלי והתרגול השוטף, בתוספת התמיכה של הקבוצה ואריאלה, הצלחתי כבר בסיום הסדנה להוציא לחלוטין אלימות פיזית, התפרצויות זעם ואת החרטות האין סופיות שהיו לי בסיום כל התפרצות כזו, לשפר את התקשורת שלי, לשתף את הרצונות שלי, הרצונות האמיתיים שלי, להתנהל במכובדות גדולה יותר, למצוא פתרונות יצירתיים לסיטואציות שהייתי פועל בהם באוטומט לחלוטין ועוד. במידה מסוימת, אני יכול להגיד שהחזרתי את השליטה בהגה בחיים שלי מבחינת נושא שליטת הכעסים. אולי אפילו אומר שלא החזרתי, אלא לראשונה אני חווה מה זה באמת לשלוט בכעסים, כי מעולם לא היה לי את זה, מעולם לא לימדו אותי את זה.
לכו לסדנה. אל תהססו. השינוי האפשרי הטמון בסדנה הזו הוא ענקי, במידה מסוימת – אין סופי. הכל תלוי בנו. וזה אפשרי, גם אחרי שנים רבות של התנהלויות אלימות, מהמכוערות ביותר – זה אפשרי. והסדנה של אריאלה מאפשרת את חלון ההזדמנויות לעשות זאת.
שיהיה לכם בהצלחה חברים! מקווה שהשיתוף שלי סייע לכם.

אלון מתל אביב

 

 

“עדשות מגע שחורות” – להאמין בעצמך, כוחה של קבוצה/ מדברי משתתף בסדנא לשליטה בכעסים

עדשות שחורות כוחה של קבוצה

חוסר הערכה ואמונה בעצמי

“בפגישה האחרונה למדתי שיעור בצניעות.
באתי לפגישה מלא ביטחון עצמי – במהלך השבוע הקודם הצלחתי לנסח את מה שעבד בשבילי בתקופה האחרונה לצורת כלי – צעדים מפורשים לעשייה שנתנו לי תוצאות מצויינות.
הרגשתי מואר והייתי משוכנע שלא נותר לי אלא להאיר על אחרים על מנת לגרום להם להבין את מה שאני כבר מבין.
ציפיתי בקוצר רוח למפגש איתך – האיש שמחפש “תכל’ס” והייתי משוכנע שהסבר בהיר ייעשה את העבודה. הרי אין סיבה שמישהו אינטליגנטי לא יבין הסבר שעבר אינספור ליטושים.
צניעות, כבר אמרתי?

לאחר ששמעתי על קצה המזלג על קורות חייך, אני מרגיש ששנינו אחים לאותה סירה שוקעת. אני יצאתי ממנה ואני לא מתכוון להשאיר אותך בה לבד כדי לטבוע.

גם לי היה אבא אלים – מגיל הגן מכות, השפלות (במיוחד פומביות), פחד תמידי, התעללויות ושיטות חינוך אכזריות היו מנת חלקי עד שברחתי מהבית בכיתה י’ ועברתי לאימי (שהתגרשה ממנו כשהייתי בגן ונשארתי בחזקתו). גם אני נשבעתי שלא אהיה כזה. אני מזמין אותך לדו קרב סיפורים ואני בטוח שידי לא תצא על התחתונה.. אולי יום אחד נשב באיזה פאב ונערוך תחרות סיפורים – זה שיש לו סיפורים מסמרי שיער יותר שותה חינם !
גם אני אלים כלפי חפצים, לא כלפי אנשים, ובמיוחד כשאני ביני לבין עצמי – נותן אגרופים לקירות, מכה על שולחנות (בשולחן שעליו אני כותב כרגע יש חור שנגרם ממכת אגרוף שלי בו), בועט, דופק על ההגה של האוטו, מכה את עצמי (אגרופים לראש, צביטות), שובר חלונות סדרתי (כבר בילדות שברתי בבעיטה חלון ויטרינה עבה בבית כשהפסדתי במשחק מונופול. אבא שלי מעולם לא תיקן אותו..), מטיח חפצים כשאני מתעצבן – בריב שהביא אותי לסדנא הטחתי טלפון בעוצמה על רצפת האוטו במהלך ריב עם אשתי, מול הילדים. שנה לפני כן עשיתי את אותו הדבר עם GPS שהטעה אותנו והבעיר את חמתי להשחית. טיול שהפך לסיוט.

וגם אני הייתי משוכנע שהעצבים שלי באו בירושה ואין מה לעשות. גם לי היה ברור מהו המקור להתנהגות שלי, למרות שלא הבנתי איך זה יכול להיות שאני מתנהג בדומה למי שנשבעתי שלא אהיה כמוהו. וגם לי היה ברור שכל פסיכולוג שנה א’ יסביר לי את הברור מאליו – שהמקור הוא הילדות שלי. לאאה וואלה – בוא תספר לי משהו שאני לא יודע.

כששמעתי אותך אומר “אני יודע למה אני כזה, גם אבא שלי היה כזה” הקרקע נשמטה תחת רגליי. פתאום קלטתי שההבנה אליה הגעתי, השינוי שאני עברתי, שהוא המפתח, הבסיס ונקודת המוצא לדרך החדשה אינו מובן מאליו.
למעשה, ניסיתי ללמד אותך כלי אשר יכול לשמש אותך רק לאחר שתגלה את האמת הבסיסית – זו שמהווה בסיס לשינוי.

ומהי אמת זו?

נכון, שנינו קיבלנו “ירושה”. עד לפני כשבועיים חשבתי שאני “כזה” כי ירשתי את הגנים של אבי, את הדם החם שלו, את האופי שלו, את חמת הזעם שלו, את הקלות שבה הוא התלקח, את הנוחות שלו להתעצבן…
לפני שבועיים, במהלך המפגש תוך שיחה עם יוסי ואורית נפקחו עייני לאמת. פתאום הבנתי שעד היום הייתי במטריקס והרגע בלעתי את הגלולה שהוציאה אותי מהמציאות המדומה שבה חייתי ופקחה את עיניי למציאות האמיתית.
פתאום הבנתי שהירושה האמיתית שקיבלתי היא עדשות מגע שחורות. עדשות שדרכן המציאות נראית שחורה ומעצבנת, ללא שאהיה מודע לקיומן. העדשות הונחו על עיניי בגיל כ”כ צעיר, והתרגלתי לנוכחותן כל כך הרבה שנים עד שהייתי בטוח שהמציאות אותה אני רואה דרכן היא המציאות האמיתית, והסיבה לכך שהסובבים אותי אינם מגיבים כמוני לאותה מציאות ובאותם סיטואציות היא כי אני “כזה”.

מהרגע שנחשפתי לאמת בסיסית זו – לא הייתה כבר דרך חזרה. באותה שנייה הסרתי את העדשות מעיניי, את אותן עדשות מנטליות ארורות, ופקחתי אותן לראשונה למציאות מפוכחת וצלולה.
פתאום הבנתי שזה לא “אני” – אין לי גנים מיוחדים, הדם שלי הוא כמו של כולם, אין לי אופי עצבני – אני כמו כולם, כמו כל האנשים הרגועים שמסתכלים עליי כמו על מטורף כשאני מאבד שליטה. סהר, אין לך מושג איזה “רגיל” הרגשתי מאז..רגיל ומאושר..
מרגע שהסרתי את העדשות מעיניי, נותרתי אני, אני האמיתי, אני הטוב, אדון לעצמי, אחראי למעשיי וחופשי להתנהל במציאות שלפניי כרצוני. ברצותי, אטול משקפיים ורודות ואתבונן במציאות בצורה חיובית. ברצותי, אדמיין כי לכל סיטואציה אליה אקלע יש סוף טוב, סוף רגוע, ואנווט דרכי כדי להגיע אליו. ברצותי, אתייחס בשיוויון נפש לאירועים שעד זה לא מכבר הבעירו את חמתי.

מהרגע שאתה מבין שזה לא “אתה”, יצאת מהסירה השוקעת.
מכאן, בכל אשר תפנה תגלה שללא העדשות, זו כבר לא חכמה להישאר רגוע. זו כבר לא חכמה להישאר בשליטה. היי, רוב האנשים שסביבנו עושים זאת ללא מאמצים מיוחדים..

למרות שניסיתי ככל יכולתי לשכנע אותך כי זוהי המציאות, שיעור הצניעות שעברתי הבהיר לי שזה לא תלוי בי. אתה הוא זה שצריך להגיע להכרה באמת,
ואני הוא ההוכחה לכך שזו האמת.
מאז השינוי לא רק שלא איבדתי את שלוותי מול אירועים שפעם היו מרתיחים אותי, אלא אף הגעתי למצב שבו אני מקדם את פניהם בברכה בזכות ההנאה שנגרמת לי לאחר שאני צולח אותם ברוגע. אין לך מושג כמה פעמים אמרתי לעצמי “אני לא מאמין שפעם זה עיצבן אותי”.

אני מקווה שלא ירחק היום שבו לא רק שתצא מהסירה, אלא גם תוכל לעזור לאחרים ולהאיר את דרכם.”

רחלי אחרי הסדנא לשליטה בכעסים במכון רעות-“היום אני בן אדם אחר”

רחלי היום אני בן אדם אחר

“זכיתי בבית בחזרה. חיי השתנו מקצה לקצה”- לירן בסיום הסדנא לשליטה בכעסים במכון רעות

“במשך 34 וחצי שנות חיי לא זכור לי שעשיתי משהו למען עצמי, סוף סוף קיבלתי החלטה והלכתי אחריה עד הסוף . אין לי ספק שבזכות אותם חודשיים קסומים חיי השתנו מקצה לקצה. הדרך עוד ארוכה אבל ללא ספק אני בכיוון הנכון. הכלים אותם למדנו במהלך הסדנא נחקקו אצלי בראש וכל יום שעבר פשוט ניסיתי להשתמש בעוד כלי ועוד כלי ובכך לשנות את אותם הרגלים רעים. הדרך בה הועברה הסדנא , הסיפורים של חבריי גרמו לי לראות את הדברים הטובים שבי והדברים הרעים , מכל מקרה לקחתי משהו, מחלקם למדתי וחלקם היו לי למראה לדברים שאני חייב לשנות .

אין לי ספק שזכיתי בבית בחזרה , וכפי שכתבתי בתחילה סוף סוף עשיתי למען עצמי !

הסדנא לשליטה בכעסים במכון רעות

לעצור את הכעס בסדנא לשליטה בכעסים במכון רעות

הטיימינג בו בחרתי לעבור את הסדנא רגע לפני כניסתנו לבית החדש זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים !

מה שאהבתי בסדנא הוא ללא ספק הדרך בה הסדנא הועברה. לא אשקר, היו לי חששות להיחשף בצורה שכזאת אל מול אנשים “זרים ” , מהר מאוד ( אני מקווה ) הצלחתי להתגבר על הפחד הזה והתחלתי לשתף ולהיפתח . בנוסף נראה לי שהתמזל מזלי, זכיתי להשתתף בסדנא עם אנשים מדהימים שללא ספק אזכור לעוד שנים רבות .

יצאתי מהסדנא עם כמה גילויים ותובנות מאד חשובות, כמו:

  • מותר לכעוס אבל יש דרך
  • לדעת להבדיל בין אירוע קטן לגדול ולא להפוך כל אירוע קטן למלחמת קיום
  • לדעת לקחת פסק זמן בצורה מסודרת
  • לא מעט פעמים הגבתי מהמוח הפרימטיבי , אני בתקווה ליישם את הכלים שלמדנו ולהשתמש יותר במוח החדש .
  • היכולת שלי להיפתח בנושאים אישיים אל מול אנשים זרים .

אריאלה ושלומי הם צוות מנצח , לא יכולתי לבקש טוב יותר . ללא ספק למדתי משניכם המון ועל כך אני אסיר תודה .

תודה שהצבתם לי מראה מול הפנים, ותודה על כל המתנות שנתתם לכולם

כל מפגש עבר בצורה מרתקת. חבל שנגמר !”

תודה רבה

לירן ממרכז הארץ

מכתב מרגש שקיבלתי מ-י’ על תהליך השינוי המדהים שעבר מאז הטיפול והסדנא לשליטה בכעסים במכון רעות

י’, משתתף בסדנא לשליטה וניהול כעסים במכון רעות – “אני במקום אחר ממה שהייתי כשהגעתי לסדנא. הבנתי שאם לא אקח אחריות על עצמי, אף אחד לא יעשה את זה בשבילי”

לאריאלה היקרה,

נמצא במקום אחר היום ממה שהייתי כשהגעתי לראשונה לסדנה. אבל בלי ההכוונה והייעוץ שלך, כלל לא בטוח שהייתי נמצא כיום באותה נקודה. הלוואי ואת הדברים שכתבתי יקרא מישהו שזה יוכל לעזור לו, ולהוציא גם אותו, אל דרך חדשה. אם יש סיכוי כזה, אשמח שהטקסט הבא יפורסם באתר מכון ‘רעות’ ובפרסומיו השונים.

בתודה והוקרה,

י. ממרכז הארץ

זאת הפעם הראשונה שאני אוזר אומץ ומעלה על הכתב את הסיפור שלי. אמנם אנונימי, אבל עדיין כותב וגם חושף. וזה לא קל לי.  נתחיל מההודאה הלא פשוטה שצריכה להיאמר: אני גבר כעסן ואלים. פשוטו כמשמעו. תקפתי את אשתי. התפרצתי עליה. הרמתי עליה ידיים. לא פעם ולא פעמיים. יכול לספר לכם עד מחר שהיא הוציאה אותי מדעתי. קיללה, רדתה בי, התעלמה ממני, השפילה אותי וסירסה את הגבריות שלי ועוד אלף תיאורים שישימו אותה באור מאוד אפל. אבל היא לא הסיפור כאן, והאמת? זה גם לא משנה. כי לאלימות אין הצדקה. ולקח לי לא מעט זמן להבין את זה.

הפעם הראשונה שהבנתי את זה היתה כשחנקתי אותה. לא ידעתי כיצד להתמודד עם הסיטואציה. מצב שבו נקלעתי לתסכול עמוק מההתנהגות הפוגענית שלה כלפיי. אז חנקתי אותה. לקח לי כמה רגעים לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי. ואז קלטתי מה עשיתי. אז הבנתי שמשהו בי ממש לא בסדר. אחרי בירור קצר באינטרנט גיליתי שיש מקום כזה שנקרא ‘סדנה לניהול כעסים’ ברחובות. הרמתי טלפון. ענתה לי מנהלת הסדנה. אריאלה. נורא חששתי אבל החלטתי לנסות. אחרי פגישה אחת איתה, הבנתי. הבנתי שאני חייב עזרה. היא שמה לי מראה מול הפנים. לא ויתרה. אז נרשמתי. 12 מפגשים עם עוד 11 גברים ונשים שיושבים במעגל ומספרים על בעיות הכעסים וההתפרצויות האלימות שלהם. כל אחד ברמה אחרת. שם הבנתי שיש עוד הרבה כמוני. אני לא לבד. שם התחילה המודעות שלי לזה שאני לא יודע לקבל “לא”. לא מסוגל להתמודד עם תסכולים וכתוצאה מכך, מוציא אותם על הסביבה הקרובה אליי. בעיקר על אשתי. היא לא היתה היחידה. התפרצויות הזעם שלי, לעיתים קרובות, פגעו גם בהורים שלי, באחותי, בקולגה מהעבודה. פגעתי בהרבה אנשים. אבל יותר מכל, פגעתי בעצמי. והרסתי. את המשפחה שלי. את הקריירה שלי. את האישה שלי. את הבת שלי. הבת שלי. כל עולמי.

רק כשהיא נולדה בא השינוי האמיתי. למרות הטיפול, התפרצויות עדיין היו ברמה כזו או אחרת. עד שבעזרת אריאלה, הבנתי שאני פוגע בדבר היקר לי מכל וממשיך להרוס. היא היתה שם, כדי לייעץ ולהגיד לי את האמת בפרצוף. בלי לעשות הנחות. התעקשתי איתה, כעסתי גם עליה, ניסיתי לשכנע אותה שהיא טועה. שאני בסדר. והיא תמיד חייכה. שלחה אותי לדרכי עם כלים להתמודדויות, עם עצמי, עם הכעסים שלי. עם שאלות ובעיקר חששות. עד שהבנתי שאני לא מסוגל יותר להמשיך לחיות בצורה כזאת. אז קמתי ועזבתי את הבית. בעיקר כדי לא לפגוע יותר באישתי ובילדה. וכן, גם כי היה ממש ממש רע. שקעתי בבור עמוק. חור חשוך שפעמים רבות רציתי לזחול אליו ולצאת מהצד השני שלו דרך המנהרה שלוקחת אותך לעולם הבא. שם לא אפגע באף אחד, לא אצטרך להתמודד ויהיה לי שקט. אבל ההורים היקרים שלי וחברים טובים לא נתנו לי לזחול לשם. החזיקו אותי. תהליך גירושין נוראי ממש. האישה התהפכה, ניסתה לקחת לי את הילדה. מאבק מכוער. ימים חשוכים. שנתיים של סבל שבסופם קיבלתי את ההכרה שאני טוב לילדה שלי. שאני אוהב אותה. שלעולם לא אפגע בה.

חזרתי לאריאלה עוד מספר פעמים. לפעמים חזק יותר, לפעמים חלש. מקשיב, ולפעמים מתווכח. חוזר, ואחר כך בורח. עד שעם הזמן, פשוט הגיעה ההבנה. אם אני לא אקח אחריות על עצמי, אף אחד לא יעשה את זה בשבילי. אז נברתי בתוכי, הפנמתי והסקתי לקחים, עד שהרגשתי בטוח בעצמי וגבר מספיק, כדי לצאת בחזרה לאוויר לעולם. לא אשקר. זה לא עבר לגמרי. כי גבר אלים הוא כמו אלכוהוליסט שנמצא בגמילה. מספיקה לגימה אחת כדי ליפול שוב ולחזור לטיפה המרה. זאת עבודה מתמדת. עם תסכולים, עם דחיות, עם אנשים – ובעיקר, כיום, עם הבת שלי. שנמצאת איתי כבר מרבית הזמן ונותנת לי את הכוחות.

עברו כמה שנים טובות. פה ושם יש עדיין דברים קטנים שיכולים לגרום לי להתפרצויות. היום אני יודע לזהות אותם ולתעל את הכעס שלי למקומות אחרים. לדעת להתגבר ולהתמודד, להכיל גם אחרים. ובעיקר – להכיל אותה. היא כבר כמעט שנה בחיים שלי. כשפגשתי אותה, הרגשתי שאני מוכן שוב לתת לעצמי להתאהב ולהתחיל התחלה חדשה. הייתי בעננים. וכמו שהמראתי ככה התרסקה נפשי לרסיסים כשהיא הושיבה אותי וסיפרה לי שהיא אישה מוכה.

כן. אלוהים שלח לי מראה. שם אותי בחייה של אהבה חדשה – שעברה אולי מאית ממה שאני העברתי את גרושתי. הרגשתי איך הבטן מתהפכת. לקח לי מספר ימים לעכל ולהבין את הסיכון, את המצב העדין אליו אני נקלע. אז הבנתי שאין ברירה. לקחתי אותה וסיפרתי לה. את כל הסיפור. מה עשיתי, מה אני, מי אני. שנייה אחרי זה, היא כבר לא תהיה איתי, הנחתי. אבל זאת זכותה המלאה לדעת מי הגבר מולה. והיא נשארה. והתאהבה. הכניסה אותי לחייה ולחיי ילדיה. התחלה חדשה. וככל שזה הולך ומתקדם הפחד גובר. הידיעה שהגרוש שלה הוא גבר אלים, שלא טופל, ומהלך עליה אימים גם היום – לא פשוטה. פתאום אני מוצא את עצמי מגן עליה, שומר עליה ומבטיח לה שלא יקרה לה שום דבר רע. פוחד מהרגע שאני אפגוש את האיש הזה. אעמוד מולו, מולי עצמי מלפני שנים לא רבות. מפחד ממה שיכול לקרות. ובעיקר – מעצמי. ממה שאני יכול לעשות. ומהחיים המשותפים שהיא כל כך רוצה לבנות איתי, עם הילדים שלה, עם הבת שלי. כי היא אוהבת אותי ובוטחת בי. מאמינה בי שהשתניתי.

כן. גבר אלים יכול לטפל בעצמו, אני יודע את זה. והוא גם יכול להשתנות. אבל עמוק בפנים תמיד נמצא החשש שהכל יכול שוב להתפרץ וההיסטוריה תחזור על עצמה. ומזה אני פוחד פחד מוות. פוחד שזה יכול לחזור. פוחד ממה שיקרה כשההורים שלה יגלו. פוחד שהיא יום אחד פתאום תיבהל ותחליט שהיא לא רוצה יותר. ובעיקר, פוחד שאפול שוב ואפגע ביקרים לי מכל. שאת המתנה המופלאה שאלוהים שלח לי – יחליף חלום בלהות שכבר הייתי בו. ולזה, אסור לקרות.

בתודה ובהוקרה רבה

י’ ממרכז הארץ

 

אריאלה היקרה, הכל בזכותך. אני בטוח שאת ממשיכה לעזור לאנשים ולהביא שמחה ומזור לנדכאים

לאריאלה היקרה שלום וברכה!

מה שלומך?

אני מקווה ששלומך טוב, ובטוח שאת ממשיכה לעזור לאנשים ולהביא שמחה ומזור לנדכאים.

אני ב”ה ממשיך בשיגרה המבורכת, נהנה ממה שאני עושה, יש לי גם הרבה שיחות עם ילדיי, ואני תורם להם המון מהידע שקבלתי ממך ומהניסיון, וב”ה הם מקבלים ונעזרים. אני תמיד מזכיר אותך, וכשאני מצטט איזו אימרה או תובנה ממך, אני אומר שזה קבלתי ממך, ואני לא מתבייש בזה (שכאילו הלכתי לטיפול) אלא להיפך, אני גאה בזה שהייתי והתמדתי במפגשים ובעבודה העצמית.

רציתי לשתף אותך בחוויה מאד מעניינת שהיתה לי וממשיכה להיות.

כיון שהפסקנו את המפגשים לעת עתה, חשבתי לעצמי איך אני שומר על הגחלת, ז”א להיות כל הזמן במודעות של עבודה עצמית, לא לשקוע בשיגרה ולהתעלם מהרגשות, וח”ו להגיע למצב שפתאום לא מרגישים טוב ולא מבינים מאיפה זה בא. כי כשנמצאים בתוך תהליך של מפגשים, שומרים כל הזמן על “עירנות”, על שימת לב לרגשות, ובעצם על מודעות שזה שורש ההצלחה.

אז חשבתי, שבכ”א גם אני כבר למדתי משהו במהלך החיים, ואני יודע דבר או שתיים בענייני רגשות, אז קבעתי פגישה עם עצמי!

ותאמיני לי, קשה לי לתאר את עומק החוויה! ישבתי עם עצמי, ושפכתי לי את הלב, וצפו כ”כ הרבה רגשות, והתייעצתי עם עצמי, וקבלתי תובנות והיה נפלא! כבר עשיתי זאת פעמיים, ואני מקווה להתמיד בעזה”ש כל שבוע/שבועיים.

ותדעי, שהכול בזכותך, ואני תמיד מזכיר אותך בשיחות המשפחתיות.

נהיה בקשר ובעזה”ש עוד ניפגש!

באהבה

שלמה

“למדתי שבכעס לא משיגים שום דבר” – משובים ממשתתפי סדנא 43

למדתי שבכעס לא משיגים שום דבר

“בהתחלה הייתי נגד קבוצה אבל הכי אהבתי את השיתוף בין כולם ואת המקום הזה שהקבוצה יכולה להביע דיעה על מקרים שעברנו ולשקף מה ראינו ואיך זה נראה מהצד. וכמובן, שזה מלמד גם אותנו, אהבתי את ההזדהות בין חברי הצוות. ראיתי איך דרך מקרים נוספים ושונים מחבריי לקבוצה אפשר באמת ללמוד מהם ומסיפוריהם לחיים האישיים שלי.

סדנא לשליטה בכעסים

למדתי שבכעס לא משיגים שום דבר ולפעמים הסביבה רוצה שניכשל לא בכוונה אלא מתוך ההרגל ולפעמים אנחנו צריכים לשנות כדי לעשות טוב לעצמנו על אף שזה לא תמיד נוח לסביבה.

הבנתי בסדנא כמה התפרצות הכעס מגיעה ממקום חלש וחסר ביטחון.

המנחים-

אריאלה – מבריקה, הומוריסטית, קולטת כל אחד ונקודות חשובות עליו. חריפה, לא מוותרת כשצריך ממקום טוב, אינטליגנטית וחכמה. מביאה את הקבוצה למקומות חשובים מאד.

מנחה בחסד!!! בהחלט המילה המתאימה מ ב ר י ק ה !

שלומי- עמוק מאד , נותן גישות שונות ויפות. חלק חשוב מההנחיה. מביא פן נוסף והסברים נוספים. אינטליגנט ומאד התחברתי למה שהיה לו להגיד בנוסף לאריאלה.

אתם משלימים אחד את השנייה. אריאלה בחריפות ושלומי בעדינות, מה שיוצר איזון לקבוצה.

כל הכבוד!”

קרן (אפריל 2017)


קיבלתי את האני האמיתי שתמיד רציתי להיות

“למדתי להתנהל מול אנשים קרובים ורחוקים בצורה נעימה ולא פוגענית, למדתי להסתכל על האחר כאילו אני הוא האחר.
דבר נוסף, הוא לנשום ובכך להפעיל את ההיגיון ולא לפעול מתוך הרגש או הכעס. הדבר החשוב ביותר הוא באמת שלמדתי לבטא את רגשותיי האמיתיים ולא את הכעס המזויף.
מה שהכי אהבתי בסדנא זה את האמת שכל אחד מקבל על עצמו תוך כדי אהבה והבנה, אווירה מאוד נעימה וחמה.

הסדנא עזרה לי להבין ששום דבר לא באמת מאיים עליי באמת ובעזרתה קיבלתי מחדש את השלווה שהייתה בי אבל באופן מלא.

קיבלתי את האני האמיתי שתמיד רציתי להיות ולא התחפושת שהייתה מופיעה לפעמים.

עלתה בי ההבנה וההכרה של הזולת והסביבה הקרובה בצורה מכובדת ומכבדת, מה שחידש לי והזכיר לי שכולנו שונים אחד מהשני.

אריאלה ושלומי המנחים מטפלים באהבה אמיתית למקצוע מה שניכר לעין. הם נחמדים וחביבים הפועלים בשיתוף פעולה מעולה, אכפתיים מאוד ומקצועיים מאוד.

מאוד חשוב לשניהם שנלמד וניישם את הידע שמעשירים אותנו.”

מתן (אפריל 2017)
היום אני מבין את אשתי טוב יותר

“למדתי איך לנשום ולהירגע לפני התפרצות. זה עזר לי מאד למרות שאני חסר סבלנות לאשתי ועדיין מקבל כביקורת דברים שהיא עושה ואומרת לי אבל אני היום מבין אותה טוב יותר .. אהבתי בסדנא את האפשרות לדבר בגלוי ולשמוע את דברי האחרים שדומים למה שעובר עלי.

השילוב בין שלומי לאריאלה הוא מושלם. הם יודעים לקרוא את ההרגשות והתגובות של כל אחד ואחד. אהבתי איך אריאלה יכלה כל שבוע לפנות ולאבחן מישהו בקבוצה שלא דיבר במפגשים הקודמים. ”

יואל (אפריל 2017)


הסדנא חוויה יוצאת דופן

“אהבתי את המפגשים כל שבוע את שיתוף התחושות, המכשולים והמקרים. אהבתי את הניתוח של אירועים ע”י מנחי הקבוצה, את ההסברים ומימוש הטכניקות.

המנחים מושלמים, איזון מעולה בין 2 המנחים.

חוויה יוצאת דופן ומאירת פנים”

ג’אן (אפריל 2017)

למדתי להיות קשוב, להבין ולקבל את דעות האחר. תודה שהיתה לי הזכות להיות חלק מהסדנא שהנכם מנהלים ומובילים עם כל כך הרבה רגש ותובנה.

למדתי להיות קשוב, להבין ולקבל את דעות האחר. תודה שהיתה לי הזכות להיות חלק מהסדנא שהנכם מנהלים ומובילים עם כל כך הרבה רגש ותובנה.

אני אתחיל עם זה, שאחת הבעיות המרכזיות שלנו כבני אדם היא תחילה להבין “האם בכלל יש אצלנו בעיה” ? מה אנחנו עושים לא בסדר ?

מבחינתי, הסדנא גרמה לי להבין, אם זה דרך החברים בה ואם זה דרך המנחים, שישנם עוד צדדים שאני לא רואה, מפספס, מישהו שחושב אחרת ממני (שלא חייב להסכים איתי). כך למעשה, מבחינתי קיבלתי מתנה ענקית לעצמי.

לדעתי, החוזקה העיקרית של הסדנא היא, הכוח/האפקט של הקבוצה והשפעותיה. כוונתי היא שכל אחד וסיפוריו, דרך ההשקפה, השיקוף, הוא עוצמה אדירה ! מה גם שזכיתי בחברים כל כך מגוונים

פתיל קצר

התפרצות כעס

ושונים ממני, שנתנו לי באופן אישי עוד נקודת מבט ופרופורציות לחיים ולהמשך בכלל. בסדנא, קיים פן של “שיחות קבוצה” בהם כל אחד מדבר את עומק ליבו, לרוב ללא חסמים (חלק עוצמתי בהחלט), בנוסף קיים פן של “כלים להמשך”. כלים אלו אומנם קלים להבנה (לי בכול אופן), אבל מאד קשים לביצוע.

אני חייב לציין כי לאדם פרקטי/רציונאלי שכמוני, הכלים הללו מאד יעילים ומועילים, לדוג’ עקרון ה- 90%/10%, הצומת ורבים נוספים. אני כותב וזה מצחיק אותי איך אני מתבטא, צד שלא היה קיים אצלי במיוחד. חחח….

ללא ספק קיימת המון מחשבה מאחורי כלים אלו, שישמשו אותי בעתיד בכול דבר בחיי.

אריאלה ושלומי היקרים, כל אחד בדרכו המקצועית והאישית, עם הנימה הישירה/עדינה, שיקפו ותרמו לי להבנה הפנימית שלי, באיך נכון להסתכל על דברים , כיצד לשנות . ללא ספק העומק והחדות שלכם, לא תמיד היתה פשוטה להכלה, אבל בסופו של יום היתה מדויקת ויעילה.

כשהגעתי לסדנא בלי יותר מידי ציפיות, כבר במפגש הראשון, היה ברור לי שיש פה כוח עוצמתי, שלא הייתי ערוך אליו, וזה “אפקט הקבוצתיות”. אהבתי מאד לראות את הכוח שיש לחברי הקבוצה על האינדיבידואל, למרות שהשיקופים לא פשוטים כלל (בטח מהזווית שלכם כמנחים שהיא לרוב נכונה ומדויקת). דרך האחר קיימת פה המון למידה והפנמה על עצמך אתה (שהרי כולנו פה מאותה סיבה עם קווי דמיון כאלו או אחרים), דרך הסיפורים ותגובות האחר אתה מבין איפה אתה…. וזה נותן המון כוח להמשך, כאשר הכלים הפרונטאליים, לי נותנים רק חידוד סופי להצלחה של התהליך.

הקבוצה וניהולה כמובן, רק נתנה לי כוח להצליח בלבטא את הרגשות שלי ללא חשש מול מי אני עומד (אם זה בעובדה ובטח ליד בת הזוג), בלי אגו, אמיתי, ישיר עם המון כוח.

  הדברים המשמעותיים ביותר שקיבלתי מהסדנא, שהיוו חידוש עבורי הם:

  • פרופורציה ופרספקטיבה – כל סיפור וסיפור של חבר בקבוצה, הוא עולם ומלואו, דרכו אני משקף לעצמי “און ליין” ,איפה אני במציאות של הסיפור ? כמה אני מושפע ממנו ? איפה זה פוגש אותי ? כמה אני מזדהה/או אפילו אולי לא מתחבר ? שהרי כשזה נשמע ממישהו אחר, דברים מקבלים פרופורציה שונה לחלוטין להבדיל ממקרה בו זה נשמע ממך, דרך זה קיבלתי המון כוח ולמידה.
  • פתיחות – כבר במפגש הראשון דמעות החלו לזלוג, מה שעורר בי התפעמות מטורפת, ונתן לי המון כוח להיות קשוב, עם המון רצון ולשמוע ולשתף. לדעתי, הסדנא הביאה אליה אנשים כל כך אמיצים שמוכנים לחשוף ולשתף את נבכי נשמתם עם הסיפורים הכי קשים להם. פתיחות כזו מאד קשה למצוא בעולם היום יומי בו אנו חיים, ולכן זו היתה הזדמנות מדהימה שקיבלתי במתנה.
  • להיות אני (אמיתי) – אתה לומד בסדנא ממפגש למפגש כי לא עובד, בטח לטווח הארוך, לא להיות אמיתי עם עצמך ואל מול האחר. אותי זה תופס בעיקר בצד הרגשי, אני חושב שאני די מגדיר את עצמי כאדם רגיש, העניין הוא, שאני מאד שומר על הרגש הזה, ממקום שהוא דיי הגיוני, וזה לא להיפגע, להיות חשוף. למדתי כי לבטא את הרגש הזה, לחשוף אותו, להתגאות בו, גם כלפיי עצמך וגם כלפי האחר, הוא כוח מטורף !!!
  • ישירות וכנות – שתי התכונות הללו אילו תכונות שלא קל להכיל אותן ביום יום ובטח בסדנא, במיוחד כאשר אתה יודע שהביקורת כלפיך צודקת. לאורך הסדנא אנשים משקפים לך באופן ישיר וכנה ללא חסמים, בעוד אריאלה ושלומי (כל כך מחודדים) משמיעים לך משהו שאתה “עוד לא הבנת” בתוך תוכך, וזה משהו שהוא כל כך קשה לשמוע, ולא מניחים לך עד שזה מחלחל ! אם זה רלוונטי אליך, יום יומיים אחרי, זה מחלחל ואתה מבין את כוונתם העוצמתית, ואם זה כלפי מישהו אחר בסדנא, אני כבר עובר את התהליך “און ליין”.
  • לקבל את השונה – החברים שהגיעו לסדנא כל כך שונים במהותם ובסיפור חייהם.

דרך זה, למדתי להבין טוב יותר, כמה חשוב לקבל את דעות האחר, להיות קשוב רגע, לנשום שנייה לפני תגובה, שהרי אם באמת תקשיב, יש לך כל כך הרבה ללמוד. מה גם שלהקשיב (כמה שזה נשמע פשוט) יש אפקט ישיר על האחר, בזה רק תרוויח ואף תלמד. ברגע שאתה נותן הרגשה של מקום, הקשבה, קבלה, הבנה, לאחר, השיח ביניכם משתנה לחלוטין !.

שני מנחים עם אישיות מופלאה, שכל כך משלימים אחד את השני במעשיהם ובדבריהם !!! תודה שהיתה לי הזכות להיות חלק מהסדנא שהנכם מנהלים ומובילים עם כל כך הרבה רגש ותובנה.

אריאלה – כל כך שמח שלקחתי חלק בסדנא שלך, הכול התחיל משיחת טלפון מהוססת, בה גרמת לי להרגיש כבר שייך, כבר שם הבנתי שאני יכול לעבור תהליך.

במהלך הסדנא הוקסמתי מהגישה והדרך בה העברת את המסרים, השיקוף, עם כל כך הרבה כנות וישירות, כל כך חדה ועם זאת רגישה מאד.

שלומי – המכסה המושלם של אריאלה, רגיש בצורה בלתי רגילה, כל כך קשוב שזה ממש נתון להערצה שלי אליך. כל כך מדוד ושנון במילים, נותן הרגשה מופלאה בדבריך.

אולי נשמע קצת מנופח, אבל זו האמת שלי אליכם, אתם צוות מופלא, ועושים את זה טוב כל אחד בדרכו האישית.

למדתי מכם המון ומקווה לקחת את זה להמשך החיים. שמחתי מאד להכיר את שניכם ולהיות חלק מהסדנא הזו !

אין הצעות לשיפור, רק לשימור, תישארו כפי שאתם !!

רואי (מרץ 2017)

“הצעד הראשון והמשמעותי ביותר היה לוותר על הכעס-השתחררתי לחלוטין מהזעם בכביש וצומצמו משמעותית אירועי הזעם בבית ובעבודה”

“הצעד הראשון והמשמעותי ביותר היה לוותר על הכעס-השתחררתי לחלוטין מהזעם בכביש וצומצמו משמעותית אירועי הזעם בבית ובעבודה”

אני חושב שהצעד הראשון והמשמעותי ביותר היה לוותר על הכעס. ההבנה שהכעס משמש אותי ככלי, שאני, “חרף רצוני”, בוחר להשתמש בו למה שאני חושב בטעות כמקדם את רצוני, היא בהחלט נקודת מפנה. השתחררתי לחלוטין מהזעם בכביש, צומצמו במידה משמעותית אירועי זעם בבית ובעבודה. למדתי להביט על דברים בחמלה, בהבנה והכי חשוב, להבין שרוב הדברים שגרמו לי להתפרצויות לא נעשו בכוונת זדון, אירועים קטנים ולא חשובים שהזינו את המפלצות שקיימות רק אצלי בראש ופורשו על ידי, בטעות כמובן, כסכנה קיומית, כפגיעה מכוונת ומאיימת, התכווצו לממדיהם הפרופורציונאליים.

התפרצות זעם

להתפרץ בזעם

  • מה שאהבתי ביותר בסדנא הוא היכולת להביט מן הצד על סיטואציות שמעלים החברים, על תגובותיהם ועל דרך ההתמודדות שלהם – מפתיע בכל פעם מחדש, כמה קל להבין אירוע, לנתח אותו ולבחור בפתרון שאינו התפרצות געשית, כמתבונן מהצד ולא מתוך עין הסערה.
  • כך מצאתי את הסיבות האמיתיות לחלק מ”הפצצות” שהיו טמונות בי. כך זיהיתי טעויות התנהלות שלי והצלחתי בזכותם של אחרים להביא להקלה הולכת וגוברת בחיי שלי.
  • ערך נוסף של החוויה הקבוצתית הוא חוסר היכולת לאורך זמן, “לשקר את השקר הקטן שלי”. “סיבות” וסיפורים שעושים רציונאליזציה להתפרצויות שלי, המצדיקים אותן לכאורה, התפרקו מערכן למול הקבוצה ואפילו כבר מעצם ביטויים בקול רם…
  • בסדנא גיליתי כמה דברים משמעותיים עבורי :
  • זה לא אישי נגדי
  • אני לא בסכנה ואין סיבה שאגיב כמו הלום קרב – יש בעולם פחות מפלצות וסכנות משנדמה לי
  • אני חי בשטח אש (עייפות, לחץ זמן, אחריות מקצועית ומשפחתית וכו’), ולכן עליי להתנהל מתוך מודעות לסכנות שבשטח האש
  • השליפה המהירה, האינסטינקטיבית, העוקצנית/פוגענית לא מעידה על אינטליגנציה. דווקא התגובה הזו, שהערכתי כל כך, היא תגובתו של המוח הפרימיטיבי. למדתי להמתין רגע ולהפעיל את מתג המוח החושב, זה שיכול לתת תמונת מצב כוחותינו רחבה ואמיתית יותר וגם זה שיודע לתמחר, להעריך השתלשלות אירועים ותגובה נגדית ושוב מחיר.
  • אני לא חייב להוביל את האירוע, אני לא חייב להציל את המצב, לא תמיד זה באחריותי ולא תמיד אני חייב להשוויץ ביכולת שלי לנהל אותו. לפעמים אני פשוט לא חייב.
  • להקשיב. לראות את האחר, איפה הוא עומד, מה הוא באמת מנסה לומר, מאיפה זה בא לו, איפה הוא פוגש אותי, מה אנחנו יכולים לעשות עם זה.
  • שלומי ואריאלה המנחים– איך לומר, בהתחלה לא היה קל… J. לי באופן אישי היה מאוד קשה עם התיאטרון, אבל דווקא הוא היה לי שיעור נוסף. למדתי לחיות עם קיומו של התיאטרון בחדר, בלי לנסות לתקן אותך, בלי לאפשר לקושי להפריע לקבל את מה שלשמו באתי, אפילו למדתי להפריד בינך לבין התיאטרליות שלך. למדתי לא לנסות לתקן אותך, אפילו לא לרצות. קיבלתי מכם המון. מחוסר הפשרנות הכל כך לא שיווקי שלך, הלא מתחנף, המעצבן, כזה שמאלץ אותך מראש לדבר אמת, בלי סיפור כיסוי. הרגשתי, שלומי, שאתה רואה אותי, שאתה רואה את כולנו. ממבעי הפנים שלך וממשפטיך המעטים והמשמעותיים ידעתי שאתה מזהה, מפנים ומכיל אותנו. חשתי ממך חמלה. נסכת בי תחושה של בטחון. אני אסיר תודה, בימי קדם בטח הייתי צריך להישבע לכם איזו שבועת אבירות, אבל בעולם קפיטליסטי אני טוען לפטור.

אני רוצה להמשיך במפגש חודשי – עצבניים מועדים לא אנונימיים (ערב, יום חול). לא הדרכה אלא שיתוף והצהרה ובעיקר המשך ההתעסקות בדבר, להישאר בתהליך (כל עוד אתה סטודנט יש בך המון פוטנציאל, אחר כך אנחנו בסך הכל מה שהצלחנו לעשותJ)

עופר (מרץ 2017)

 

“אריאלה שינתה לי את הגישה לחיים. חיי השתנו ב-180מעלות!!!”

א.ח אני בוגר “סדנת שליטה בכעסים של מכון רעות” בניצוחה של אריאלה מלצר התותחית !!!!

התפרצויות זעם

התפרצויות זעם

אריאלה שינתה לי את הגישה לחיים !!!

בן 42, נשוי+3, מתגורר בתל אביב.

חיפוש אקראי באינטרנט הציג לי מספר סדנאות בתחום ובחרתי לשוחח עם מספר מכונים.

כששוחחתי עם אריאלה מלצר שהיא גם הבעלים ענתה לי וביקשה לדעת מה הסיבה שהחלטתי להרשם לסדנא מסוג זה.

כבר מהשיחה הראשונה הרגשתי אכפתיות והתעניינות אמיתית וכנה מצדה של אריאלה.

הדרך בה עברתי את הסדנא גרמה לי להבין עד כמה קל לעשות את השינוי המיוחל.

היה לי מקום לבטא את עצמי, לקבל פידבקים מהחברים והמנחים.

תמיד באווירה טובה ואכפתיות עד אין קץ והכי חשוב בכבוד, סובלנות ואמפטיה, יחד עם זאת ללא וויתורים ועיגולי פינות.

קיבלתי ארגז כלים מגוון שנותן מענה לכל “שטח אש” (הכוונה להתפרצויות) שפוגש אותנו בחיים.

מושגים רבים ודרכים יצירתיות לצאת רגע לפני ההתפרצות או סתם כעס מיותר.

חיי השתנו ב 180 מעלות !!!

משפחתי וכמובן ילדיי, חבריי, העובדים שלי וכל הסביבה מרגישים בהבדל ומברכים על השינוי.

המלצתי לעובדת שלי להרשם גם לסדנא, העדיפה להרשם לסדנא בתל אביב.

עברתי חוויה נהדרת, מחזקת, בונה, עם הרבה אמונה בכל אחד מהמשתתפים.

גם תמהיל המשתתפים היה נהדר.

המחיר היה סביר בהחלט, שלל כיבודים בכל מפגש, תמיד בחיוך ובאמפטיות.

צוות המנחים נותן את הלב והנשמה גם מעבר לשעות הסדנא על מנת שכל אחד ואחד יקבל את מלוא תשומת הלב.

ממליץ בחום !!! שווה כל שקל.

לא הכרתי את המכון או את המנחים טרם הסדנא.

בהצלחה.

שוב תודה לכם, הייתם אלופים.

צוות מנצח !

ארז ח.(ספטמבר 2016)

 

“אין יותר התפרצויות. תודה ששינית לי את החיים והזוגיות”

מאיה כתבה לי בווטסאפ:

“נכון כבר עבר הרבה זמן מאז הסדנא אבל עכשיו המלצתי לחברה מהעבודה על הסדנא ופתאום הבנתי שלא אמרתי לך תודה.

להתפרץ בכעס על בן הזוג

להתפרץ בכעס על בן הזוג

אז תודה, באמת ששינית לי את החיים ואת הזוגיות. אני מוצאת את עצמי כל פעם על הכביש אומרת “יאללה, שיעקוף, הוא לא לוקח לי כלום”

או מוצאת את עצמי ערה בשבת בבוקר, בן הזוג שלי ישן

עד מאוחר ואני כבר לא מתעצבנת. מבינה שהרצונות שלו לגיטימיים והרצונות שלי גם.

 

לגמרי שינית לי את התפיסה ועם כמה שאני תמיד נראית רגועה כלפי חוץ, עכשיו אני יכולה להגיד שאני רגועה גם כלפי פנים.

אין יותר התפרצויות:).

תודה תודה ושוב תודה ♥”

מאיה (ינואר 2017)

“את המלאך שעוזר להרבה אנשים” – רוני שנה וחצי אחרי הסדנא

אני כל הזמן מחובר אלייך ועוקב אחרי כל המאמרים והסרטונים שאת שולחת לי במייל. אני מאוד מאושר שהגורל הפגיש בינינו.

מהיום שאני הגעתי לסדנא שלך אני מרגיש שמיום ליום אני משתנה לטובה עם המשפחה בעבודה וסתם עם חברים.

לא אשקר יש לי נפילות מידי פעם אבל גם אם אני כועס אני יושב ועושה חשבון נפש והחשבון נפש הזה זה מה שלמדתי בסדנא ובמאמרים שאת שולחת כל הזמן.

את האיש הקטן ( הענק) שנימצא בתוכי, שכל פעם שיש לי בעיה אני מדבר איתך ואז אני מסריט לעצמי סרט של רוני מול אריאלה ואני מספר את כל הסיפור וחושב מה אריאלה עונה לי בלי לנסות להצדיק את עצמי. זו הפסיכולוגיה שבחרתי לי כדי להצליח לעבוד על הכעסים והלחצים בעבודה ובחיים בכלל.

שוב תודה רבה לך על הכל.
״את המלאך שעוזר להרבה אנשים״,
רוני.ק.(אוגוסט 2015)

למדתי להאמין ביכולות שלי

שי.נ. (מאי 2015)

בעקבות הסדנא לשליטה וניהול כעסים הבנתי שאפשר לכעוס, אבל אדם צריך להיות שלם עם עצמו כדי שידע לסלוח לעצמו, לחזק את עצמו ובעקבות זאת ידע לקבל מהסביבה את הדברים באופן שונה.

אהבתי מאד את הפתיחות שהאנשים מפגינים, הסבלנות והסובלנות להקשיב אחד לשני, העברת המסרים החשובים באמצעות סיפורים ושיתוף של המשתתפים.

בעקבות הסדנא ראיתי שיש לא מעט אנשים מוכשרים, נבונים ומצליחים ש”מבזבזים” זמן ומקלקלים יחסים בגלל כעסים.

למדתי שיש צורך לבנות את תחנת הכוח הפנימית ולהאמין ביכולות שלי. אמונה ביכולות מאפשרת לקבל דברים בצורה מאוזנת ולא מתוך ביקורת פנימית שלילית.

חשוב שנכיר את גורמי הסיכון ושטחי האש, הכרה זו תעזור לנו למנוע כניסה לאזורים בעיתיים ובמידה ונכנסנו תעזור לנו להיערך ולהימנע מכעס וריב.

חשוב להקשיב לאחרים, להיות קשוב באמת ולהתייחס לדברים שנאמרים כפי שהם.
חשוב לגלות רגשות לאחרים בסביבתנו, חשיפת רגשות לבני הזוג והסביבה מאפשרת להם להבין אותנו טוב יותר, להכיל ולקבל.

המנחים שלומי ואריאלה, אני חושב שהשילוב בין שני המנחים הנ”ל מצוין­­­­­­­­­­­­. הם מביאים את אותה הדרך באופן שונה ונראה שכל אופן מתאים לסיטואציה. כשצריך להיות אסרטיבי כלפי המונחים, אריאלה יודעת להיות אסרטיבית ואילו שלומי יודע בנקודות אחרות להעביר מסרים באופן שקט. ברור ששני המנחים מאמינים בדרך ושולטים במסרים אותם הם רוצים להעביר.

שי.נ.

אירמה (מאי 2015)

בסדנא גיליתי את האמונה ביכולותיי – שיש לי כוח אדיר לעשות/להוביל שינוי

בעקבות הסדנא הגעתי לתובנה שחלק הארי של התוצאות שעמן התמודדתי במהלך התקופה האחרונה הוא הפרשנות שלי את המציאות.
מה שקיבלתי בסדנא הם כלים להקשבה לדברי הסובבים, קיבלתי כלים קונקרטיים ומדידים.
בסדנא התחוור לי מושג האחריות, והבנתי שאני אחראית על עצמי.

בסדנא גיליתי את האמונה ביכולותיי – שיש לי כוח אדיר לעשות/להוביל שינוי.
ראיתי כמה חשובה האסרטיביות. למדתי לא לבטל את עצמי אל מול הסביבה.
כמו כן, למדתי לדבר לאט, ברור וחד משמעי-לשים נקודה בסוף משפט. חזרה על הנאמר לא בהכרח נותנת לדבריי יתר משקל ו/או משמעות.

ולבסוף, למדתי לתת מקום לאחר.

אריאלה ושלומי היקרים,

החדות שלכם, הדיוק בפרטים הקטנים, הראייה שלכם אותנו (גם כשאנו לא מסוגלים לראות זאת), המראה שאתם מציבים מולנו כל פעם מחדש, מחדדים ומגדילים ומובילים אותנו להסתכל על עצמנו, עצם העובדה שאינכם מוותרים לאף אחד להתעמת אל מול עצמו והפחדים הכי גדולים של עצמו, זו הגדולה שלכם.

הבחירה שלכם את חברי הקבוצה ובניית המארג האנושי של הקבוצה היא אומנות. להיות נינוחים בקבוצה של אנשים “זרים” ולדבר, לפעמים אף בפעם הראשונה, על הקשיים האמתיים שלנו –זה ממש לא מובן מאליו.
אתם עושים זאת באמונה, באהבה בדרך שלכם- והדרך אכן עובדת. היא קשה, עם המון מהמורות, מתישה אבל!! דבר אחד ברור – אי אפשר לחזור לאחור לאחר התהליך.

מחכה לסדנת ההמשך,
אירמה.

הלא יאומן קרה!!! קיבלתי אישה חדשה וכייפית. (בן זוג של משתתפת בסדנא כתב בהתרגשות)

אריאלה בוקר טוב,

הלא יאומן קרה! קיבלתי אישה חדשה וכייפית. אין לי מילים. עבודה מדהימה.אשתי עמדה בגבורה ובהצלחה יתירה את חג הפסח.

תודה רבה על ההשקעה.
בשורות טובות,
אריה (אפריל 2015)

לילך (אפריל 2015)

אריאלה ושלומי, קיבלתי את החיים בזכותכם!

למדתי בסדנא שאפשר לכעוס ולהוציא את זה בדרך טובה יותר בלי לפגוע באף אחד.
למדתי לשחרר ולהרפות ולתת לדברים לזרום בלי מרדנות ושליטה.

אהבתי לראות בסדנא שמכל מקרה או סיפור של חבר אחר מהקבוצה, חילקו הרבה “מתנות” שלקחתי ויישמתי בעצמי בעזרו גם לי מאד.

הבנתי באופן משמעותי שבעצם אף אחד לא לוקח לי כלום ולכן, אין שום סיבה שאתנהג בדרך מעליבה ופוגעת כמו עקרון 10-90 או לפרש אירוע אחר לסיטואציה שיכולה להיגמר רע.

אריאלה ושלומי, המנחים הכי טובים שהכרתי. בזכותם אני מה שאני היום ומודה לכם על כל רגע ורגע.

קיבלתי את החיים בזכותכם.
מבחינתי היה מושלם.

תודה!!!
לילך.

לירון (אפריל 2015)

קיבלתי את בן הזוג בחזרה והמשפחה חזרה

היום אחרי הסדנא אני מודעת לעצמי, לכעסים לסביבה ומקווה ומצפה לחיים שלווים וטובים יותר. אהבתי את המודלים שהמחישו לנו את המציאות העגומה, את הסיפורים והדוגמאות, את ההסתכלות על הקבוצה גם מבפנים ואיך אריאלה ושלומי הוציאו מהם דברים שהם בעצמם לא ניחשו או חשבוץ ובעיקר, את הגיבוש שנוצר.

זכיתי לפגוש אנשים מדהימים- מנחים וקבוצה שאין שני לה.

קיבלתי את בן הזוג בחזרה והמשפחה חזרה. קיבלתי את השמחה. יש עדיין מה לשפר אבל יש שיפור ניכר. קיבלתי את ההסתכלות על החיובי ולנסות להיות אדם טוב יותר.

היום אני מתמודדת עם המציאות ומתבאסת על כעס או צעקה שבעבר לא היה.

המנחים, אריאלה ושלומי,

אריאלה-מנחה מדהימה,מצחיקה, בעלת חוש הומור. רק מהדיבור שלה. הלמידה ממנה פשוט כייפית. נותנת ציפיה ואהדה לגבי ההמשך שיהיה טוב יותר. תמיד רואה את החיוב בכל דבר ותמיד מעודדת.

שלומי-מקסים, נעים,כייף לשמוע את קולו ואת הדרך שלו לראות את הדברים ומה הוא מסיק מהם, איך להגיע אל האדם שעומד מולו ולהבין אותו.

פשוט צוות מנחים מדהים ומעורר השראה.
לירון.

אלי (אפריל 2015)

הסדנא עזרה לי לחזק את השינוי שעשיתי ולתחזק אותו

הסדנא מאד עזרה לי בעצם האפשרות לדבר עם אנשים במצב דומה לשלי ולהיעזר בהם וגם לעזור. התוצאה היא שברגע ששיתפתי, הרגשתי הרבה יותר טוב ולא היה לי צורך יותר לכעוס.

אהבתי מאד את האנשים בסדנא והחיבור אליהם.

הסדנא עזרה לי לחזק את השינוי שעשיתי ולתחזק אותו, תוך מקום לשתף ולמדוד את ההתקדמות שלי ושל האחרים בסדנא.

אריאלה ושלומי, אתם נפלאים. אין עליכם, בראיה החודרת שלכם וביכולת להתחיל מצב פשוט ולהגיע למהות הכי מהר שאפשר.

תודה רבה!!!
אלי.

דורה (אפריל 2015)

הסדנא עזרה לי לראות את האחר, ולהיות אמפטית לעולם שלו ללא שיפוטיות

הסדנא עזרה לי לראות את האחר, לבקר בעולמו ולהיות אמפטית לעולם שלו ללא שיפוטיות ובניתוק מוחלט מהפרשנויות משלי.
אהבתי את האתגר להקשיב לעולמם השונה של אנשים אחרים.

אני מודה לכם, אריאלה ושלומי, על הכנות והמסירות ללא פשרות.

אני ממשיכה איתכם.
דורה.

עומר (אפריל 2015)

למדתי להיות מודע לרגשות שלי, להתייחס אליהם ולהביע אותם

למדתי להיות מודע לרגשות שנמצאים מתחת לכעס וישר להתייחס אליהם, ולהביע אותם מול בת זוגתי בצורה לא תוקפת. למדתי להכיל אותה יותר ולמדתי להיות מודע לזה שהרבה פעמים יש יותר מצד אחד לסיטואציה ושהחוויה של אנשים ממנה היא שונה משלי ולא בהכרח שגויה.

אהבתי את הרגשת ה’ביחד’ של הקבוצה, את המסגרת שהסדנה נתנה ואת השלווה בחדר המפגש.
בסדנא קיבלתי את המודעות של “לקיחת קלף” ומעקב אחר ההתפרצויות שלי במהלך השבוע, את ההבנה שאני לא לבד/מפלצת ושיש עוד אנשים כמוני שהם נורמאליים ואנשים טובים בדיוק כמוני. קיבלתי גם את יכולת העיבוד של כעס שעולה בי והיכולת להבין ממה הוא נובע, קיבלתי את אוצר המילים הרגשי בשביל לדבר מול בת זוגתי ולפתור איתה את הסיטואציות בצורה אוהבת ושותפית.

אריאלה ושלומי – הרגשתי חיבור רב לאריאלה ולשלומי. אריאלה הרגישה לי כמו דמות אימהית וחכמה ואני מרגיש שקיבלתי המון ידע לקראת חיים הרמוניים. שלומי היה חלק משמעותי וחשוב לי באותה מידה כמו אריאלה והביא איזון ונקודות מבט שונות שהייתי צריך במהלך המפגשים.

עומר.