עליזה שמש –פרדינרו (דצמבר 2012)

הוקרת תודה

אריאלה יקרה בוקר אור,
התוודעתי לאחרונה לאתרך המדהים
ואני צופה בתכניותייך ומקבלת למייל שלי את הטיפים שלך.
אני מודה לך מעומק ליבי על דברי החכמה אותם את מעבירה במסרים קצרים ,
מתומצתים וקולעים באופן יוצא מן הכלל טוב.
יישר כוח לעבודתך זאת,
היי ברוכה.

שלך,
עליזה שמש –פרדינרו.

אפרים (דצמבר 2012)

שלום אריאלה

אני מאוד שמח ומאוד מרוצה מהאתר שלך .
נעזרתי בו באופן מיוחד ומאוד נהניתי מהטיפים ומההרצאות שבו.
חן חן, תתברכי משמים בכל טוב ותמשיכי להפיץ כמה שיותר את השיטה שלך.

תודה רבה,
אפרים.

אור (נובמבר 2012)

שלום אריאלה יקרה!

מאד מאד נהניתי מהתכנית שלך על אסרטיביות!!!
בניגוד לוובינארים/תוכניות אחרות ששמעתי – התוכנית שלך הייתה עניינית, ולא הקדישה את רוב הזמן לפרסומת עצמית…

התכנים היו גם עמוקים, גם ממוקדים ומועילים, וגם מוגשים בחן רב!!!

תודה רבה!!
מחכה לתוכניות הבאות!
אור

נ.ב
היה נפלא שלא הגבלת את זמן הצפייה לימים קצרצרים, כנהוג…
מורגש רצון אמיתי וכן לשתף ולהעניק!!
אור.

נילי (נובמבר 2012)

מלאכים בדמות אדם – ואת, אריאלה, נשלחת אלי

אריאלה היקרה,

היגיע אלי הטיפ האחרון מספר 28 מסדרת הטיפים על הזוגיות .
קראתי את כל הקודמים בעניין רב וגם הדפסתי את כולם.
אני קוראת מידי פעם את העצות שלך ויש לי צורך לאמר לך עד כמה נקלטו דבריך בתוכי.

פעמים רבות נידמה לי שאת כותבת ממש עבורי ומכירה את הבעיות האישיות שלי.
הודות לך אני משנה לאט לאט תהליך מחשבה, דיבור והתנהגות עם בן זוגי ומרגישה עד כמה זה עוזר ועושה לי סדר חדש בראש וכתוצאה מכך גם ברגשות.
כמובן לא הכל מהיום למחר, אבל למדתי ממך שהחשוב הוא לפעול, לבחור, אפילו אם טועים. חשוב הוא ללמוד. לשנות ולהתקדם.
אני מודה לך על כל זה מעומק ליבי!

יש אימרה שאומרת: מכיוון שאלוהים לא יכול להיות בכל מקום, הוא שולח מלאכים בדמות בני אדם.
ואת, אריאלה, נשלחת אלי.

המשיכי והצליחי!
שלך, נילי.

גלית ( אוקטובר 2012)

אריאלה יקרה,

אני כותבת לך את הדברים בשמחה.
מה שאהבתי ביותר בסדנת ערב החוויה הזוגית הוא את הקלילות והזרימה המשותפת, את צורת ההנחיה והמנחים! וכמובן את הדיאלוגים הזוגיים!
מה שלמדתי בערב הזה הוא שיש עם מי לעבוד, להקשיב יותר, למדנו כיצד אנו ולמה בחרנו בבן הזוג, ולהתייחס למרחב הזוגי שלנו בכבוד .
שיתוף הפעולה בין אריאלה שהיא מאוד אנרגטית עם שלומי השקול ומתון, טובה. אהבתי את הדוגמאות וההמחשה מחיי היום יום.

נשמח להמשך!!

תודה רבה,
גלית.

דליה (ספטמבר 2012)

לחשוב יותר רציונאלי

הסדנא הביאה אותי לחשוב בצורה יותר רציונאלית ופחות בצורה רגשית ורגשנית ועזרה לי בעיקר להבין שלא אוכל בשום אופן לשנות את הצד השני לפי הרצונות שלי אבל אוכל לשנות את ההתנהגות שלי.

למדתי לשלוט יותר על כעסי ולנשום עמוק לפני שאני מתפרצת ו/או צועקת. הרבה אמפטיה, דאגה וחומר למחשבה, אלה התחושות שליוו אותי אחרי כל פגישה של הקבוצה.

אריאלה ושלומי, אהבתי את צורת ההנחיה של שניכם ועובדה שלמדתי לא מעט במשך חודשי הסדנא.
והאמת, ציפיתי ליום שני בערב עם השאלה: מה תתנו לנו השבוע ואיך תהיה האינטראקציה
בין המשתתפים ולרוב, לא התאכזבתי.

דליה.

עופר (ספטמבר 2012)

הכוח שבקבוצה

מעבר לתכנים של איך לעשות כש.. ומה לעשות כש.., “טכניקות נהיגה” אני קורא להן, בעצם באתי וראיתי מסביבי את האנשים, כל אחד בעצם היה או אני בנקודה כזו או אחרת בחיים או אלה שהכעס שלי פגע בהם.
בעצם בשלב מסוים עלתה בי המחשבה שאולי אריאלה ושלומי ארגנו אנשים שבעצם ישחקו עבורי את עצמי, ואת אלה שהיו מולי בשעת הכעס .

את האחת שרבה עם בן הזוג, את האחד שעונה בעצבנות ותוקפנות ומדבר גם כך , את האחת שבעלה יורד לחייה שנים על שנים וכל מה שתעשה נראה בעינו ככלום .
אבל גם היה אחד שאמר שייתן כל הון שבעולם כדי להשתנות, וגם בגיל מבוגר זה לא מאוחר והיה את האחד ששתק , שתיקה נוראית , אולי חשש להתבטא אולי לא ידע , בסוף נפתח קצת וסיפר .

בכל אחד מהם היה קצת ממני, ממה שעברתי והעברתי , וכך זכיתי לראות !

תודה,
עופר.

רננה יצחק (אוגוסט 2012)

אריאלה בוקר טוב,

אין בפי מלים להודות לך. הכול כל כך אמיתי.
כול טיפ בדיוק בזמן.
אני מרגישה שאני ספר פתוח אצלך (כמובן שמתאים לכולם).
אני יודעת את מה שאת כותבת אבל בצורה אפילו מוזרה כאשר אני קוראת את
מה שאת כותבת זה מעורר בי מיד תחושה של שלווה ורוגע, אני מצליחה להפנים ולקבל.

אריאלה היקרה, תודה. יש אריאלה שמתקשרת להודיע על זכייה בפיס אבל המסר שלך שווה יותר.
בקיצור, רוצה לברך אותך וכול משפחתך שיתגשמו כול משאלותיך
בברכת שבוע טוב וחודש טוב

באהבה גדולה,
רננה יצחק.

ארז (יולי 2014)

קיבלתי את היכולת להוריד במידה משמעותית את ההתפרצויות של הכעסים

בסדנא קיבלתי :
· היכולת לזהות ולהבין מאיפה מגיעים הכעסים
· ההכרה של שטחי האש שלי
· היכולת להוריד במידה משמעותית את ההתפרצויות של הכעסים
· היכולת לשים בפרספקטיבה את הוויכוחים\ריבים שיכולים להוביל לכעס

מה שאהבתי בסדנא :
· החיבור המצוין עם שאר חברי הקבוצה
· היכולת לפתוח ולספר דברים אינטימיים ביותר
· שלא מוותרים לנו ומקשים עלינו גם כשזה לא נוח
· שנותנים עצות טובות

אריאלה, את מלאה ביכולת נתינה, קשב רב ואסרטיביות. את יכולה להבין בתוך מילישניות מה באמת עומד מאחורי
הדברים ובד בבד להרגיש מה עובר על מי שמולך, נהניתי להקשיב לתובנות שלך ולקבל ממך את ההקשבה והעזרה.

שלומי, אתה באמת ראדאר של רגשות ויש לך יכולות הבנה לרגש של אנשים שלא ראיתי, אתה מסוגל להעביר מסר תוך כדי הענקת חמלה בצורה מעוררת השראה.

משניכם למדתי לא מעט ואני שמח להמשיך לשלב הבא! ואני הכי שבע רצון.
ארז.

אלונה (יולי 2014)

למדתי להפוך את הכעסים לרגשות

התועלת הרבה שהפקתי מהסדנא היא להצליח לראות את הדברים (ריבים, ויכוחים וגם סתם דברים יומיומיים) מכמה כיוונים שונים.
להבין שיש שני צדדים לכל מקרה ושצריך לכבד גם את הצד השני ולהבין מה יש לו לומר בנושא כי לפעמים, הייתי שקועה כל כך עמוק בצד שלי
שלא הייתי מוכנה לרגע לשחרר ולראות מה יש לצד השני להגיד ואולי אני לא תמיד צודקת!

בנוסף, למדתי לקלוט חלק מהסימנים לפני התפרצות ולהצליח להשתלט עליהם בצורת תזוזה מהסיטואציה.

אהבתי בסדנא את הקבוצה המדהימה שהרגשתי שאפשר להיפתח בפניהם בלי לפחד מביקורת. ידעתי שיש לי למי לפנות לקבלת מענה גם לא בימים של הסדנא.

הדברים המשמעותיים ביותר שקיבלתי בסדנא הם הבנה על כל מיני דברים בעבר שלי שברגע שצפו החוצה
גרמו לחלק מהעצבים להיעלם או להפחתה בכמות הכעס ותיעול התמודדות.
למדתי לנשום בזמן הכעס ולפעמים, להצליח להשתלט על העצבים.
למדתי להפוך את הכעסים לרגשות- דבר שמיד הפחית חלק רב מהכעסים ברגע שהצלחתי להבין מה עומד מאחוריהם.
למדתי לראות את הצד השני בריב- להקשיב!

הגישה לחיים של אריאלה היא מעוררת השראה וגורמת לך לרצות להיות קרוב אליה ולאמץ את השיטה שלה..
אהבתי מאד את הצורה בה אריאלה מעבירה את הסדנא, ענייני ובידורי יחדיו. היה מאד נעים להקשיב לדברים
שנאמרו והורגש שהיא באמת רוצה להעביר את הדברים האלה הלאה ובאמת חשוב לה לגרום לשינוי אצל עוד אנשים.

שלומי שהרבה פעמים נראה יושב בשקט בעצם, מתצפת כל הזמן על הסדנא ויודע להגיד דברים נכונים בזמן הנכון
ולראות את הדברים מזווית שונה וחיובית על החיים.

תודה רבה ונתראה בסדנת ההמשך,
אלונה.

נטע (יולי 2014)

הכוח שיש בקבוצה הוא מדהים

הבנתי שעצבים זה לא רגש. כמעט על בסיס יומיומי הייתי אומרת כי “אני עצבנית” וכל דבר מעצבן אותי. בזכות הסדנא למדתי להגדיר את תחושותיי. מילון הרגשטות שלי התחיל ונגמר בעצבים והיום השתכלל והתעצם. למדתי כי אני לא לבדי וקיימים עוד אנשים מוצלחים ומדהימים אשר סובלים ממה שאני סובלת. אני יודעת לזהות עתה מתי זה מגיע ומנסה למנוע את ההתפרצות הבאה.

אהבתי את העובדה שזו קבוצה של אנשים. מעולם לא לקחתי חלק בטיפול קבוצתי. הייתי אצל פסיכולוגים, פסיכולוגים התנהגותיים, פסיכיאטרים וכו’ אך הכוח שיש בקבוצה הוא מדהים. לשמוע את הסיפורים של כולם, ללמוד מהטעויות. כולם אינטלקטואלי וכל אחד מיוחד בדרכו שלו. הקבוצה תומכת ועוזרת גם ברגעים הקשים היו כאלו בקבוצה שהיו שם לאסוף את השברים שלי ולעזור לי.

למדתי להגדיר את מה שאני מרגישה באמת והאם יש סיבה להרגשה הזו. דבר נוסף שקיבלתי בסדנא הוא תחנת הכוח. אני רוצה להאמין שכאדם אני יודעת מהן האיכויות שלי אך ברגעים הקשים אני נוטה לשכוח.בזכות תחנת הכוח אני תמיד זוכרת וברגע שמישהו נותן לי הערה לא במקום או עושה משהו שכביכול פוגע בי ומערער לי את מי שאני , אני נזכרת בכל אותם הדברים שמייצגים אותי.

דבר נוסף הוא פסק זמן. עכשיו אני יודעת מראש לזהות כאשר אני קרובה להתפרצות ואם אני לא מצליחה להירגע אז אני לוקחת פסק זמן עד אשר אני נרגעת ומוכנה לחזור ולדבר שוב.

בנוסף,למדתי על המחשבות שלי. לרוב כאדם אני מאד פסימית ותמיד תוקפות אותי המחשבות הלא רציונאליות. אני אוטומטית הייתי חושבת שמשהו לא בסדר בי ומה עשיתי לא נכון, כי כזו אני, לא מאמינה בעצמי ורואה נגטיבי. אך לא עוד. אני רוצה לתקן? לא כזו אני. כזו הייתי ואני כבר לא כי אחרי שעשיתי את תחנת הכוח אני יודעת במדויק מה אני כן ומה אני לא.ההתנהגויות של הסביבה לא יערערו לי את זה ולכן, אני לא עוד “נביאה שמגשימה את עצמה”.
אני כבר יודעת מתי אני נמצאת בסכנה, מתי אני דליקה ולכן, אני שמה לב הרבה יותר.

אריאלה- אוי אריאלה, כמה אבל כמה כריזמה באדם אחד. אני כל כך אוהבת את הטון המשתנה שלך, הדיבור עם הידיים, הצחוקים וכו’.אישה חזקה וחכמה. רואים שעברת הרבה.אוהבת שלא ויתרת לאף אחד למרות שזה היה קשה והמשכת.

שלומי- דמות אבהית אידיאלית, רגוע כל כך עד שזה מפחיד כמה רוגע יש בבן אדם אחד. אתה משלים את אריאלה עם המופנמות שלך.משדר המון ביטחון וידע רב בתחום. יודע תמיד מה להגיד ומתי.

אני רוצה להגיד לכם המון תודה כי את הכלים שנתתם לי אי אפשר לשכוח. הסיפורים והדוגמאות יישארו צרובים בראשי. אני בטוחה שעליתי על דרך המלך ועכשיו אני פשוט צריכה לדאוג להישאר יציבה ולהמשיך בכל הכוח.

נטע.

מיטל.פ. (יוני 2014)

אריאלה ושלומי, אתם מקסימים!

אהבתי את ההומור העוקצני של אריאלה, את הנחרצות חסרת הפשרות ואת צורת ההסתכלות המרעננת.
אהבתי את הרגישות של שלומי ואת היכולת שלו לקרוא את הרגשות של המשתתפים בסדנא. אתם מקסימים!

הסדנא עזרה לי מאד לפתח מודעות לשטחי האש שלי ולרגשות שלי שגורמים לי לכעוס.הבנתי שלפעמים לא מקבלים את מה שרוצים ‘כאן ועכשיו’ ושעלי לקחת אחריות על ההתפרצויות שלי ולא להאשים אחרים.

אהבתי בסדנא את התמיכה והמוטיבציה שנותנת הקבוצה.
אהבתי לבוא כל שבוע ולדעת שאני לא היחידה שמתמודדת עם הקושי לא להתפרץ, לא להתעצבן ולא לכעוס.

לשמוע את ה”חוויות” שעוברות על המשתתפים בסדנא היה כמו מראה להתנהגות שלי…זה היה מצמרר, לעיתים, ועוצמתי.

מיטל.פ.

מיטל.ב. (יוני 2014)

אהבתי את הקשר הקבוצתי החם והתומך ואת השייכות שאני לא לבד

אהבתי ביותר בסדנא את הקשר הקבוצתי החם והתומך שנוצר כמובן בעזרת המנחים.
אהבתי את השייכות שאני לא לבד, הזדהות גדולה והבעת חמלה.
היום אני מבינה שההתנהגות שלי כיום כאדם מבוגר קשורה מאד לדרך בה גדלתי וחונכתי.

אני מבינה היום את התהליכים שעוברים עלי לפני ובזמן ההתפרצות.
קיבלתי בסדנא את היכולת להתבונן בעברי ולהבין למה אני ככה.
יש לי היום מודעות יותר גבוהה להתנהגות שלי. אני יכולה כבר לזהות מתי תגיע ההתפרצות אבל לא תמיד עדיין מצליחה לשלוט על זה.

אריאלה – מדהימה! כבר בשיחת הטלפון הראשונה הבנתי שאני מדברת עם אשה מקצועית שאכפת לה מכל משתתף
ובאמת מאמינה בשיטה שלה לניהול כעסים. היכולת שלך להתבונן בכל אחד ולראות הכל, פשוט הכל מבפנים- פשוט מדהימה.

שלומי- בנוכחותך השקטה והנעימה אתה משרה אווירה של שלווה ורוגע התורמים לתחושת היציבות והשקט שהקבוצה צריכה.

מיטל.ב.

רם (יוני 2014)

למדתי הרבה על הכעס שלי ועל האופן שהוא “פועל” עלי

אהבתי בסדנא את התחושה שהקבוצה יכולה לעזור למשתתפים לראות דברים שהם לא יכולים לראות לבד.

הדינמיקה הזו חשובה בעיקר למי שיש לו נכונות להשתנות ומתקשה לעשות את זה בלי דחיפה קלה.
גם השיתוף האישי של בעיות שדומות לשלך, עוזר מאד להתמודד איתן.
למדתי הרבה על הכעס שלי, על היחס ביני לבין הכעס והאופן שבו הוא “פועל” עלי.

למדתי שבכל מצב של כעס (לפניו או אחריו) אני יכול לנתח ולהבין או לפחות לשאוף להבין מדוע התנהגתי כפי שהתנהגתי.

אריאלה – הידע והניסיון שלך עושים את שלהם ועוזרים למי שצריך להבין את הדרך שלו במבוך הזה של הכעס. שלומי – נתת לנו תובנות משמעותיות.

רם.

רוני.פ. (יוני 2014)

באמת שעזרתם לי ליצור שינוי מהותי בי. התוצאות כבר בשטח.

שלומי ואריאלה – אתם צוות לעניין.
אני רוצה להביע את תודתי והערכתי – באמת שעזרתם לי ליצור שינוי מהותי בי. אם לא הייתם קיימים היו צריכים להמציא אתכם.

הגעתי לקבוצה מתוך אילוץ של “או ש… או ש…” ובאמונה שמה כבר יכול להיות, עוד טיפול , עוד סדנא, העיקר שיהיה לי קצת שקט תעשייתי.

באמצעותכם יצא להכיר קבוצת אנשים מדהימה אשר למדתי ממנה המון. אומרים שמכל בן אדם שפוגשים בחיים לוקחים משהו – מכאן לקחתי רק דברים טובים.

אין ספק שבתחומים רבים בחיים חל שיפור – והפידבקים מגיעים – מהמשפחה, מעמיתים לעבודה, לקוחות – וגם, הכי חשוב, מאשתי (עם קורטוב ספקנות (פולניה מה לעשות)).

התוצאות כבר בשטח – הבבואה שלי – הבת הקטנה שלי – עותק מדהים בכל פן שלי, נרגעה פלאים, מתבטאת במקום לצרוח, מביעה רגשות במקום לבכות – ילדה מדהימה – והכל בזכות השינוי ההתנהגותי שלי.

התועלת הרבה ביותר שהפקתי מהסדנא היא רכישת כלים מעשיים למימוש בשלב ה”רתיחה” טרם ההתפוצצות והיכולת לעבור לשלב הניתוח הלוגי של מקור הכעס שלי במקום ללבות אותו.

מה שאהבתי ביותר בסדנא הוא – הקבוצה. עצם החלוקה של הבעיות והסיבות עם אנשים שהם דומים לי ויכולים “להבין” אותי, הסיפורים האישיים שבמקרים רבים משמשים כמראה ואשר הובילו אותי לתובנות רבות בנוגע לחיי והתנהגותי.

המאבק ב”ישן” הוא מתיש ויום יומי – יש עליות ומורדות – ה”חומצה” עדיין קיימת אבל היא לא גולשת יותר ובעקבות כך מקרים שעד לפני כמה שבועות היו גורמים לפיצוץ עז ורב נפגעים, ניתנים היום להכלה (טוב לא הכול מושלם – רק עד גבול מסוים).

רוני.פ.

יריב (אפריל 2014)

למדתי שזה בסדר שאני לא מושלם

היות ונפגשתי באופן אישי עם אריאלה קודם לסדנא ובמהלכה, מצאתי שההיכרות האישית תרמה לי מאוד ועזרה לי להיות פתוח יותר בסדנא. מה שאהבתי ביותר בסדנא הוא: הדינמיקה הקבוצתית והפתיחות של חלק מחברי הקבוצה

הדברים המשמעותיים ביותר שקיבלתי מהסדנא הם: 1.אין גדילה בלי כאב! 2. זה בסדר שאני לא מושלם. וגם לא אהיה כזה. 3. למדתי להקשיב יותר ולדבר פחות. מצאתי שזה עוזר לי לקבל את האחרים כמו שהם. 4. אין לי יכולת לשנות את המציאות למרות שאני מאוד רוצה ומנסה. מכאן, שאין טעם שאכעס כשמשהו לא מסתדר כפי שאני רוצה/מצפה. 5. ללמוד להקשיב לרגשות הקשים שלי ולהכיל אותם, לחקור את מקורם ובכך למוסס את הכעס שלי.

אריאלה ושלומי-

אתם מנחים מצוינים. לדעתי, צוות מנחים אישה וגבר הוא שילוב מנצח. אתם משלימים זוויות שונות לכדי מעגל מלא. את אריאלה אני מכיר מהמפגשים האישיים ולמדתי להעריך את יכולותיה המיוחדות. שלומי, אתה רגיש וקשוב. מפשט/מפרש את שנאמר כך שהוא הופך ברור ופשוט, ואז נותן עצות מעשיות ומועילות. היה לי הכבוד להכירכם.

אני שמח שהשתתפתי בסדנא. אני מרגיש שהיא תרמה לי המון.

יריב.

גלי (ינואר 2014)

חמושה במודעות מלאה וכלים שקיבלתי – התוצאות היו מ-פ-ת-י-ע-ו-ת

פעם שמעתי שיוגה מרגיעה את הרגועים ומעצבנת את המעוצבנים.
גם אותי יוגה מעצבנת.
גם מעצבן אותי לחפש חנייה בתל אביב. ומעצבן אותי לעמוד בפקקים.
מעצבן אותי שהדייט הולך ממש טוב ואז הוא לא מתקשר. והרבה יותר מעצבן אותי כשדייט הולך רע רע רע (ממש רע) ואז הוא מתקשר.
מעצבנים אותי אנשים שנדחפים לי לתור, אבל ממש מעצבן אותי כשאנשים מעירים לי כש…רק רציתי לשאול שאלה.
מעצבן אותי כשאין מה לאכול. ומעצבן אותי שהמקרר מפוצץ באוכל ואין שם דבר אחד שבא לי.
מעצבן אותי כשמשקרים לי. ומעצבן אותי כשאומרים לי אמת מכאיבה.
מעצבן אותי כשלא מסכימים איתי. ומעצבן אותי כשלא מקשיבים לי.
אבל הכי מהכל מעצבן אותי כשמבקשים ממני להיות קצת פחות עצבנית.

בהתחלה אמא שלי ביקשה ממני.
ואז אחי, ואיזו חברה טובה שלי. גם היא ביקשה.
ופתאום עוד חברים שלי קיבלו אומץ וביקשו גם. וגם הבוס שלי ביקש.
אבל כשהנהגים העצבניים באיילון ביקשו ממני, קצת נבהלתי – הם לא ביקשו יפה כמו האחרים. הבקשות לא הפסיקו להגיע, וכמה שהם היו יותר זרים ככה שהבקשות היו פחות נעימות.

עד הגעתי להבנה שאם יש דבר אחד שאני יותר מעצבנית, זה שאני חכמה. ואם לא בא לי למצוא את עצמי באיזה בלאגן אחד גדול אולי כדאי לי לשקול שינוי. אז נכנסתי לגוגל והקלדתי בזהירות: סדנא לשליטה בכעסים. נכנסתי ללינק של מכון מלצר ו…חטפתי ע-צ-ב-י-ם.

כל סרטוני הווידיאו שמצאתי שם היו מלאים באנשים שמתעצבנים פנימה, כאלו שלא מבטאים את הכעס שלהם. כאלו שאני קראתי להם מאופקים ושלווים. מושא הקנאה שלי. בדיוק מה שאני מייחלת לו – והם קוראים למשאלה שלי, לתפילה שלי: בעיה.
בדיוק מה שיכול לפתור לי את כל הבעיות בחיים (ללמוד לסתום קצת) והם מוכנים לשלם כסף כדי ללמוד לשחרר.
אז יצאתי מהאתר וסגרתי את האינטרנט וקפצתי לקפה אצל אמא שלי.
אוף. איך היא עצבנה אותי!

החיים שלי המשיכו ואם אפשר, הפכו להיות מעצבנים אפילו יותר. כך יצא ששנתיים אחרי, נכנסתי שוב ללינק של מכון מלצר אבל הפעם ידעתי שלא לפתוח שום סרטון והתקשרתי ישירות לאריאלה. ה”הלו” שלה היה כל כך עליז וחייכני ש… טוב כבר בטח איך צורך לספר לכם שוב לאן זה לקח אותי.

למרות שזו אני שפנתה אליה לקבלת עזרה דרשתי ממנה הוכחות, דוגמאות ועדויות לכך שהשיטה שלה עובדת. דרשתי ממנה שתסביר לי בפירוט למה היא חושבת שאני צריכה לשלם לה בשביל לתת לה מהזמן שלי לתקן אותי כשזה בכלל לא בטוח יעבוד עליי. ושלא נדבר על זה שהסדנא ברחובות (כולם יודעים שמרכז העולם זה תל אביב, בייחוד תל אביבים).

היא לא נבהלה מהשאלות שלי, מהדרישות שלי, היא אפילו לא נבהלה מהטונים שלי (חוצפנית שכזאת). היא פשוט הפנתה אותי לסרטון של אחד המשתתפים.

פתחתי את הלינק ו…אושר. סוף סוף מצאתי אחד מהשבט שלי. פראי ומטורף לא פחות ממני. התענגתי כשהבנתי שאולי הוא אפילו יותר עצבני ממני. אחרי שהוא סיים לפרוס את משנתו העצבנית ופנה לספר על השינוי שחל בו התעורר ההיגיון שלי (ככה זה, כשאני מאושרת הראש שלי מתחיל לעבוד). מה אם זה מבויים?! מה אם אריאלה וכל המכון הזה שלה שתלו אותו ואת כל האתר הזה רק כדי להוציא ממני את כל הכסף הזה?

אני חושבת שמה ששכנע אותי בסופו של דבר להירשם לסדנא היה רק כדי שאוכל להגיד אחר כך לכולם – ניסיתי הכל. זה פשוט לא עובד. אני כזאת. אתם אוהבים אותי?! תקבלו אותי. ואז הבנתי שאני יכולה “לקנות” את השימוש באמירה הזאת ולפטור את עצמי ממבטי האשם לעד.

מממ… אולי לא כל כך יקר.

הגעתי למפגש הראשון והתחלתי לחפש חניה. ממתי במקום כמו רחובות צובעים את המדרכות בכחול לבן? מה זה תל אביב? למה אין כאן חנייה חינם. מצאתי את עצמי, רבע שעה לפני תחילת המפגש(!) מחייגת לפנגו ומחכה שיפתחו לי מנוי. איזה עצבים. תהליך כזה פשוט והמוקדנית לא מבינה כלום.
לא נעים להיכנס עכשיו עם הפלאפון ביד, ולא נעים לאחר. בסופו של דבר הצורך בקפה התגבר (כמו גם הצעקות שלי על המוקדנית). אבל נזכרתי שאני מגיעה לסדנא לשליטה בכעסים – טוב יהיה שהם יראו אותי בפעולה, שידעו מה לתקן. שיהיו מוכנים.

שנייה אחרי שכולם התיישבו והדלת נסגרה – נכנסתי.
“נרגענו?” אריאלה שאלה אותי. ושקלתי ברצינות לחנוק אותה.
המפגש הראשון היה מעצבן. באמת.
לא רציתי להיות שם. לא התאים לי להקשיב לאריאלה או לשלומי או לכל האנשים האלה שרק מתים לקבל במה ולדבר.

חשבתי על כל הדברים שיכולתי לעשות בזמן הזה ביום שישי שלא לדבר על מה יכולתי לקנות בכסף שביזבזתי על הסדנא. לא הוצאתי מילה במפגש. ולא הוצאתי מילה בהפסקה. ובאופן כללי התבאסתי להיות חלק מהקבוצה הזאת.

חזרתי למפגש השני רק כי חבל על הכסף וכדי לוודא שאני בסדר, שניסיתי.
אמרתי לעצמי שאני אלך רק עוד פעם אחת כדי להיות בטוחה שהסדנא הזו לא באמת תעזור.

מששיחררתי את עצמי מהסדנא והבנתי שזו הפעם האחרונה שלי בקרקס הזה לא שמתי לב שלמפגש השני הגעתי נטולת התנגדויות. יצא שלגמרי בטעות ומבלי להתכוון נפתחתי והקשבתי. באמת הקשבתי.

אז בחציו הראשון של המפגש השני, לא סבלתי. ובהפסקת קפה מצאתי את עצמי מדברת עם כמה מהם ומגלה שהם דווקא “באים לי בטוב”. יצאתי מהמפגש חייכנית ופתוחה לחוויות חדשות עם אמונה גדולה בלב שיש תקווה. ניצנים של תקווה, קטנטנים כאלה, “זה גם משהו” אמרתי לעצמי.
שטתי לי ברכב במזג אויר נפלא וחמים והתענגתי לי במחשבה שהנה אני “אני חדשה” ועוד לפני שסיימתי את המחשבה הבן $^$#$%# חתך אותי!!!
“אני החדשה” התפוצצה לאלף לחתיכות קטנות ברוח, ומה שנשאר ממנה הטחתי לבן $^$#$%# בפרצוף.

עד שהגעתי לכביש 4, נרגעתי לגמרי והתחלתי לנתח מה קרה כאן – הגעתי למסקנה המאד מבאסת שאריאלה רק נראית קומפקטית ובלונדינית כמו טינקרבל, אבל פיה היא לא, ושום קסם לא יקרה כאן. הבנתי שמדובר בתהליך של שינוי גישה ומחשבה. ועבודה, ים של עבודה קשה – אבל עם ההבנה הזו למחרת קטפתי את הפרי הראשון שלי. לראשונה נכנסתי לעימות חמושה במודעות מלאה וכלים שקיבלתי במפגש יום קודם, התוצאות היו מ-פ-ת-י-ע-ו-ת.

תרשו לי לשתף אתכם – כשהייתי ילדה שמעתי מערכון של הגשש “קוראים לי ברברה” (אמר שייקה בריש מתגלגלת) “ואני לומדת להכיר את עצמי”. ממרומי גיל 8 שאלתי את עצמי מי לומד להכיר את עצמו??? ובכן – באותו הבוקר ממרומי גיל 40, למדתי על עצמי משהו. למדתי שכל העצבים האילו וההתפרצויות הם רק סימפטום לכל הרסיסים והקליעים שנספגו לי בגוף שנים. אבל הדבר הכי חשוב שהוכחתי לעצמי זה שיש לי דרך אחרת.

ממפגש למפגש נחשפתי לחברי הקבוצה והם נחשפו אליי. ממפגש למפגש אני מגיעה קצת יותר משופרת.

המתנה שהענקתי לעצמי, הסדנא המופלאה הזו הסתיימה ביום שישי האחרון. הדרך שלי עוד ארוכה – מסתבר שאני מאד עקשנית ושינויים לא באים לי בקלות. אבל לצד החלקים עקשנים שבי, יש בי חלקים סופר נחושים, ועם הנחישות הזאת אני מקווה למצוא את עצמי נרגעת מיוגה.

אריאלה, שלומי וחברי הקבוצה הנפלאה שלי,
תודה על שהייתם,
גלי.

אווה (ינואר 2014)

החיים שלי השתנו כאילו נולדתי מחדש

שלום אריאלה,
התועלת הרבה שהפקתי מהסדנא היא שהחיים שלי השתנו כאילו נולדתי מחדש אני רגועה סובלנית ולמדתי להקשיב.
הרבה פעמים וכבר מתוך הרגל אני תופסת את עצמי נושמת וזה עוזר המון.

מחלקת האישורים הפנימית שלי עובדת ואני כבר לא צריכה אישורים מאף אחד כדי לדעת שאני אדם טוב, אימא שדואגת ושאפשר לאהוב אותי .
גילתי שאני יכולה להיות אדם אחר, אדם שלא הכרתי קודם. הרבה פעמים אני מתגאה בעצמי שלא נגררתי לוויכוח וידעתי לעצור לפני צומת .
אהבתי בסדנא את השיתוף, את הדרך שלימדתם אותנו להקשיב אחד לשני . את הדרך שהעברתם אלינו את הטיפים. ע”י הסיפורים המרתקים של אריאלה וע”י המשפטים המתוחכמים של שלומי.
פשוט היה מרתק ושאבתי את הכל פנימה . אני רק מקווה שאוכל ליישם את הכל .

הדברים המשמעותיים ביותר שקיבלתי מהסדנא שהיוו חידוש בשבילי זה שכל התשובות נמצאות אצלנו. מסתבר שהכל כלכך פשוט.
אריאלה ושלומי אתם אנשים מדהימים עם ידע אדיר, עושים את עבודתכם מצוין ותודה ענקית שחשבתם על הרעיון של הסדנא.
לא נראה לי שמישהו יכול לעזור לי יותר מכם.

אין לי הצעות לשיפור כי אתם עושים את העבודה נהדר .
תמשיכו ותעזרו לעוד אנשים לשפר את איכות חייהם ולגלות את עצמם מחדש .
אני הכי שביעת רצון מהסדנא .

מלאת הערכה ומודה על הכל,
אווה.

נעמי (ינואר 2014)

הסדנא השפיעה עלי מאד ועל עתידי, על עתיד ילדיי והסובבים אותי

הסדנא נתנה לי עוצמה וחיזקה אותי. חיזקה את הביטחון העצמי שלי והעניקה לי שלווה.
קיבלתי כלים להפחתת תגובות הכעס שלי ופחת הפחד שלי מתגובות כעס של אחרים.
אהבתי בסדנא את הדינמיקה בין המשתתפים והמנחים, את אווירת הביטחון והפתיחות את
ההתייחסות הרצינית לכל משתתף, את חוש ההומור ואת האינטימיות שנוצרה בקבוצה.
אריאלה ושלומי מתייחסים בכבוד וברצינות לכל אחד ולכל בעיה, בעלי חוש הומור ונותנים הרגשת ביטחון ואמפטיה.
הסדנא השפיעה עלי מאד ועל עתידי, על עתיד ילדיי והסובבים אותי.
אומנם ימים יגידו, אך השינויים בהתנהגותי ובתגובותיי בטח יקרינו על כולם לטווח ארוך.

תודה רבה,
נעמי.

יגאל (ינואר 2014)

למדתי בסדנא להקשיב לעצמי ולדעת מי אני

למדתי בסדנא להקשיב לעצמי ולדעת לחשוב ולעצור בזמן. למדתי לדעת מי אני ואיך אני מקדם את זה.
אהבתי את התמיכה של הקבוצה והיכולת שלהם לעזור ולתמוך. למדתי להקשיב לאחר ולהבין איך לצאת ממצבים של לחץ
ואיך להתגבר על משבר. למדתי להשתמש יותר בחשיבה חיובית ופחות בחשיבה שלילית.

אריאלה ושלומי, אתם ממש נחמדים, קשובים והכי חשוב מרגישים שאתם ממש רוצים לעזור לנו להשתנות ולהתקדם.

היה מדהים. למדתי המון וכמובן, השינוי היה מדהים, אפילו שבהתחלה לא ממש האמנתי.

תודה רבה,
יגאל.