פוסטים

דברים שכתבתי על הסוד לזוגיות טובה לכבוד יום הנישואין/ אריאלה מלצר

טלפון בבוקר “מזל טוב, אשתי,” ומשלוח פרחים יפיפה הזכירו לי שהיום זה יום הנישואין ה 42  שלנו. 42 שנות נישואין לא הולכות ברגל.

המון מזל טוב, בעלי היקר והאהוב, אתה החבר הכי טוב שלי. שיהיו לנו עוד 42 שנים של אושר, הנאה וכייף ושנהיה בריאים כדי שנוכל להמשיך ליהנות בכייף ביחד מהחיים.
כל כך הרבה דברים עברנו ביחד אבל מה שחשוב הוא שלמדנו עם הזמן לקבל אחד את השני כמו שהוא.

הגדולה שבנישואין ובזוגיות היא לא רק ליהנות מהדברים הטובים שיש בבן הזוג אלא דווקא לחיות בשלום עם הפגמים שלו ולקבל אותו איך שהוא ועל מה שהוא (כמובן, עם הדברים שאפשר לחיות איתם). כולנו משתנים כל הזמן. שום דבר לא נשאר אותו דבר, גם הטוב וגם הרע. אז לקבל שגם בן הזוג משתנה, כמונו בדיוק, וזה לא אומר בהכרח שזה נגדנו, גם אם זה לא מתאים לנו, אלא בעדו וזה עושה את כל ההבדל.

לכן, חשוב לראות את המציאות והזוגיות בפרופורציות המתאימות, לא להגזים ולא להפוך כל דבר לדרמה, לא להפוך כל דבר לזירת קרב ולמלחמת קיום. לא כל דבר הוא קריטי.
חשוב להסתכל על בן הזוג בעיניים מפוכחות, להבין שיש לו עולם משלו, ראייה וצרכים משלו ולפעמים שונים או אפילו מנוגדים. הוא לא יותר טוב או פחות טוב מאיתנו. הוא פשוט אחר וזה בסדר.
חבל שלא יכולנו לראות את כל זה כבר כשהיינו בתחילת הזוגיות שלנו והיינו חוסכים מאיתנו הרבה צער, עצב, וויכוחים ומריבות מיותרות. אבל אין מה לעשות, צריך לעבור את הדרך כדי לראות ולקבל את זה.
מה שלמדתי הוא שהסוד לזוגיות טובה לאורך זמן הוא לתת מקום לכל אחד מבני הזוג, להתפתחות האישית, לקריירה, לצרכים ולהנאות שלו ובו זמנית גם ל”ביחד”, להרבה דיבור ושיתוף, ענין משותף, בילויים משותפים, כייף והנאה משותפים וכשמוצאים את האיזון בין ה”ביחד” ל” לחוד” תוך קבלה והכלת בן הזוג כאדם אחר וייחודי, מובטחת אהבה, הנאה, כייף וסיפוק ובטחון בזוגיות לטווח רחוק.
חשוב לראות בבן הזוג שלנו שותף שבחרנו למסע החיים המשותף ולכן יש חשיבות גדולה להבין את הצרכים שלו, המכאובים, הפחדים, והקשיים שלו ולהיות שם בשבילו כמו שאנחנו מצפים שהוא יהיה משענת בשבילנו.

 

 

לוותר על החשבונאות והפנקסנות-מכון רעות

לוותר על הפנקסנות והחשבונאות ביחסים בכלל ובזוגיות בפרט

 

לוותר על החשבונאות והפנקסנות-מכון רעות

לוותר על החשבונאות והפנקסנות בזוגיות וביחסים בכלל מכון רעות אריאלה מלצר

ישנם זוגות רבים שעוסקים כל הזמן בפנקסנות ועשיית חשבונאות עם בן או בת הזוג שלהם. הם עושים כל הזמן חשבונות עם בן הזוג גם בגלוי וגם במחשבות שלהם כמו “אני עשיתי כך וכך ואתה לא עשית או עשית רק…”, “את/ה עשית כך וכך, אז גם אני …”,  “אם אתה…אז אני…” , או “אם אתה לא…אז גם אני לא…”.


אני רוצה לתת לכם טיפ מאד חשוב לזוגיות טובה בפרט וליחסים טובים בכלל עם כל הסובבים אתכם ושיעזור לכם למנוע ויכוחים ומריבות במיוחד עם בן או בת הזוג שלכם.

זו בעצם נתינה שמותנית במעשים ובהתנהגות של בן זוג, כאילו הם מסתובבים עם מחשבון ביד ומצפים שהתוצאה תצא אחד לאחד.

נתינה כזו בתוך מערכת יחסים קרובה לא ניתנת למדידה חשבונאית כזו. זה אומר שאתם מתחשבנים עם הסובבים אתכם, שאתם אוהבים, ובמצב כזה יש סיכוי סביר שתמיד ידם תצא על התחתונה והם יפסידו. זו הרגשה מאד קשה ולא נעימה ובדרך הזו הפנקסנות והחשבונאות איתם רק פוגעת בהם ונותנת להם תחושה שהם לא בסדר. בצורה הזו אין להם שום סיכוי לצאת בסדר כי תמיד יהיה איזשהו חוב שהם לא שילמו אותו או לא נתנו משהו בתמורה למשהו שנתתם. זה חסר סיכוי מבחינתם ויותר מזה, זה הרסני מאד ליחסים.

 

בדרך הזאת אתם לא תלמדו אותם שום לקח, נהפוך הוא. יש סיכוי טוב שגם הם יתחשבנו איתכם.

איך?

הם יגידו לעצמם “אתה פגעת בי, אתה לא רואה מה אני נותן, אז אני לא עושה יותר” . יתחיל כעס, ויכוח,אולי מריבה, יהיה ריחוק,  וכך בעצם רק תפסידו ובעיקר היחסים שלכם רק יפסידו.

אותו דבר גם לגבי וויתורים.

לעיתים, ניתן לראות שכאשר אחד מבני הזוג מוותר למען השני, הוא יוצר חשבונאות ופנקסנות עם השני, לרוב, בינו לבין עצמו, דהיינו, “אני ויתרתי עכשיו, אז את/ה חייב/ת לי ויתור בפעם הבאה”.

הפנקסנות הפנימית הזו אומרת, למעשה, “אני נתתי לך משהו, עכשיו את/ה חייב/ת לי”. כלומר, אתה כבר בחובות,  כשהאחר בכלל לא יודע שהוא בחובות.

זו, בעצם, נתינה בהקפה שיוצרת חובות לשני, לעיתים, אף מבלי שהוא יודע או מודע לכך.

גם אין טעם בהשוואות. כל אחד נותן את מה שהוא יכול לתת. תזכרו , האחרים שבסביבתכם הם לא אתם, גם אם הם מאד ינסו. תמיד זה ייצא להם בדרך שלהם. קבלו את זה. אל תילחמו בהם ואל תנסו לשנות אותם. אתם רק יכולים לבקש, אבל לבקש. לא לתת להם פקודה או להתנשא שאתם טובים יותר ויודעים יותר טוב איך הדברים צריכים להיות. כל אחד רואה את הדברים אחרת וזה בסדר.

הם רואים אחרת, רוצים אחרת, חושבים אחרת ומתנהגים אחרת. זה לא אומר שהם פחות טובים.

לכן, גם אם החלטתם לוותר למען בן הזוג ולמען הקשר ביניכם, תעשו את זה מתוך בחירה, כשאתם לוקחים אחריות על הבחירה שלכם, בלי לעשות בהמשך חשבונאות עם בן הזוג שלכם ובלי להאשים אותו שהוא עשה או לא עשה משהו. אל תשמרו את זה ככלי נשק לשימוש בפעם הבאה כי זה אומר שאתם שמרתם את החוב של בן הזוג והוא עדיין להרגשתכם חייב לכם תמורה.

תנו לבן הזוג שלכם בלי לרצות מיד לקבל משהו בתמורה. תנו לו ללא תנאי וללא שום חשבונאות ופנקסנות. זו מהותה של אהבה אמיתית.

לכן, לסיום, תזרקו את כל הפנקסים והחשבונאות כי אף פעם לא תצא לכם התוצאה שרציתם.  וותרו לגמרי על החשבונאות והפנקסנות ביחסים שלכם. תנו עם כל הלב, תנו לבן הזוג שלכם כי אתם רוצים לתת לו. תזכרו שכל אחד הוא אחר ועושה את מה שהוא יכול ונכון לו. זה לא נגדכם.


כך בן הזוג שלכם ירגיש שהאהבה שהוא מקבל ניתנת לו רק בזכות מי שהוא והוא ירגיש אהוב ומסופק ובן זוג מסופק ומרוצה מעניק אח”כ מעצמו לבד גם בלי שהתבקש.

 

לקבלת סדרת הטיפים במתנה “כל הסודות לשליטה וניהול יעיל של כעסים” יש ללחוץ על הקישור

 

 

הנוסחה לנישואים טובים ומאושרים / אריאלה מלצר

הנוסחה לנישואים מאושרים- האם נראה לכם שיש מישהו שלא היה רוצה לגלות את הנוסחה לזוגיות ונישואים מאושרים? רבים לא חושבים בכלל שיש דבר כזה. רבים חושבים שהצלחת הנישואין היא הכימיה או ה’קליק’ בין בני הזוג, מזל או גורל. עד שקוראים את המחקרים של פרופ’ ג’ון גוטמן, פסיכולוג ומתמטיקאי מאוניברסיטת וושינגטון, מהבולטים ביותר בחקר הזוגיות בעשורים האחרונים.

ג’ון גוטמן עקב אחר זוגות נשואים רבים במשך 35 שנים עד היום וחיפש נוסחה מדעית (מתמטיקאי או לא?) לסוד הצלחת הנישואין או כישלונם.
גוטמן מתאר בספרו “The Marriage Clinic ” כי באמצעות התבוננות בבני זוג      מתווכחים ניתן לנבא האם נישואיהם יצליחו או יעלו על שרטון ב 15 השנים הבאות והם ייפרדו.

הזוגות צולמו בוידיאו ע”י צוות החוקרים כשהם מתווכחים במשך 15 דקות על נושאים שהם רגילים לריב עליהם בחיי היומיום שלהם.

בנוסף להבעות פניהם, נמדדו גם ערכים של הזעת גוף, לחץ דם וחום הגוף. כל הערכים שנצפו ונמדדו קודדו למספרים. הנוסחה המתמטית, שנבנתה ע”י גוטמן, מבוססת על ציונים מספריים, חיוביים או שליליים, של הבעות פניהם של בני הזוג, הערותיהם, פעולותיהם ותגובותיהם. כל הערה, הבעת זלזול, לעג, ביקורת, התעלמות, הרמת גבה, גלגול עיניים, אנחה, הנהון ראש, צחוק וכד’ נצפו ונספרו.

לפי ניתוח הנתונים נבנה סגנון הויכוח הייחודי של כל זוג וזוג, מה שגוטמן מכנה ה”דנ”א של היחסים שלהם”.

הוא גילה גם שאין צורך לדעת על מה הזוג מתווכח אלא שמספיק לראות אותם בשעת ויכוח ולצפות בהבעות פניהם ובלשון הגוף שלהם כדי לדעת אם נישואיהם יצליחו או יכשלו והם עתידים להתגרש במהלך 15 השנים הבאות. “כל הגורמים שמכשילים נישואים או שמבטיחים קשר יציב וחם כבר נמצאים שם, בשפת הגוף בדקות הראשונות של המריבה”.לדבריו, הדיוק של הנוסחה שנבדקה על ידו במשך שנים רבות הוא 94%.

-אם כך, מה מאפיין, עפ”י גוטמן, ויכוחים של בני זוג שנישואיהם נועדו להצליח?

גוטמן גילה כי זוגות טובים, שלמרות הוויכוח וחילוקי הדעות וחוסר הסכמה שיש ביניהם שומרים עדיין על יחס חיובי אחד כלפי השני, מתייחסים בנימוס, בכבוד ובהערכה זה כלפי זה, מהנהנים בראשם לאות הקשבה ואישור לדברי בן זוגם למרות חוסר ההסכמה איתו. הם גם מסוגלים לצחוק ולגלות חיבה אחד לשני.

גוטמן ציין כי “לציון חיובי גבוה זוכים מילים או מעשים שמעידים על אמפתיה, תמיכה או סתם התעניינות במה שבן הזוג אומר בעניינים השנויים במחלוקת. לדוגמה, הנהון של תמיכה שכאילו אומר “אני מבין אותך, מותק”. “בצד החיובי, הומור וחיבה הם קרוב לוודאי שני הדברים החשובים ביותר. אפילו על זה שמעלים בעיה במונחים ניטראליים, ללא רגש, מקבלים כמה נקודות חיוביות”.

זוגות אלו מזהים את השלב בו המריבה מידרדרת לפגיעות ועלבונות ולתחושות שליליות ויודעים לעצור אותה בבת אחת ולשקם את המצב במקום להסלים אותו.

גוטמן ושותפיו אפילו גילו נוסחת פיוס שיכולה לנבא גירושים. הם קוראים לה ‘נוסחת 1:5‘. “חמישה ליטופים על כל מכה מילולית. אם אמרתם דבר מרושע ומיותר, לא מספיק להתנצל. צריך לפצות את הנפגע בלפחות חמש אינטראקציות חיוביות נפרדות, רצוי באותו היום. אצל זוגות חזקים ממש היחס הוא 1:20, 20 רגעים טובים ביום של עלבון אחד. פחות מ־1:8 זה לא בריא, פחות מ־1:5 זה מסוכן”.

הבעות הפנים, שפת הגוף והמסרים הלא מילוליים הינם בין הגורמים המשמעותיים ביותר. “לדוגמה, ישנה הבעה של בוז, שבה הזווית השמאלית של הפה נעה הצידה ויוצרת גומת חן”, אומר גוטמן. “אנחנו רואים אותה כל הזמן אצל זוגות שעומדים להיפרד – ויש לה משקל עצום בנוסחה המתמטית שלנו. גם גלגול עיניים ואנחות בתגובה להערה של בן או בת הזוג הם התנהגויות שליליות בעלות משקל רב”.

בראיון למוסף כלכליסט אמר ד”ר גלעד הרשברגר, מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצלייה וממשיך מחקר הזוגות בישראל, כי קל אפילו יותר לזהות את מאפייני הויכוח של הזוגות שנועדו להתגרש.

הרשברגר אומר שאצל הזוגות, שלימים מגלים שהתגרשו, מוצאים ארבע התנהגויות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהההרשברגר כינה אותן ‘ארבעת פרשי האפוקליפסה’ והן:

1. הראשונה היא דחיית ביקורת מבן הזוג. 

2. השנייה היא מתיחת ביקורת על האישיות של בן הזוג במקום לדבר על ההתנהגות הספציפית. לדוגמא, “אתה אטום רגשית” במקום “הפריע לי שלא תמכת בי..”

3. ההתנהגות השלישית היא התעלמות והתנתקות רגשית במהלך הוויכוח, והיא אופיינית במיוחד לגברים.

4והרביעית והגרועה מכולם היא הבעת בוז. אם אתה רואה אחד מבני הזוג מגלגל עיניים לשמים בזמן ויכוח, אתה יכול לדעת שיהיו הרבה בעיות בקשר הזה. כל מי שתשאל יאמר לך שהוא לעולם לא עושה את זה, אבל כשמצלמים ומקפיאים את התמונה, רואים הכול.”

דרך נוספת שהתגלתה במחקרים אלו שמנבאת את עתיד הנישואים היא לפי השאלה “איך הכרתם”.

במחקר של פרופ’ גוטמן ושותפו למחקר לוול קרוקאוף גילו השניים שנמצאו הבדלים מובהקים בין הזוגות שנישואיהם טובים לבין הזוגות שנפרדו לבסוף עפ”י האופן שבו השיבו לשאלה “איך הכרתם?

גוטמן צילם את הזוגות שהתבקשו לספר על פגישתם הראשונה, חוויותיהם ותחושותיהם ואירועים משמעותיים שהיו להם כזוג, גם בתקופה שבאה בעקבותיה.

גוטמן גילה שזוגות מאושרים גילו רוך וגעגועים לתקופת ההכרות, צחקו והחמיאו אחד לשני וזכרו את חווית ההכרות באופן חיובי. הם תיארו את החוויות לפרטי פרטים עד שלעיתים חזרו על עצמםהם חזרו שוב ושוב על המילים “אנחנו” ו”שלנו”, מילים שמדגישות את תפיסת ה”ביחד” שלהם, והם התענגו אפילו על החוויות הקשות שעברו ביחד.

זוגות לא מאושרים, שעתידים להתגרש, לא הרבו בפרטים ונזכרו דווקא ברגעים קטנים ושליליים. בני הזוג דברו כל אחד על הקשיים של עצמו בלי לראות את הקשיים של הקשר שלהם כזוג. סגנון דבורם אופיין במילים שהבליטו את חוסר החיבור וה”ביחד” שלהם כגון, “אני”, “שלי”, “שלך”.

מסקנות-  הנוסחה לנישואים מאושרים היא:

  • לראות את  הקשר הזוגי ואת ה”ביחד” הזוגי כבעל חשיבות מרובה ולא לראות רק את העצמי והצרכים האישיים בלבד .
  • לשמור על כבודו של בן הזוג ולגלות הערכה כלפיו גם כשמתגלעים ביניכם חילוקי דעות וחוסר הסכמה.
  • להשתמש בהומור ולגלות חיבה ואמפטיה גם בשעת ויכוח.
  • לעשות הפרדה בין ההתנהגות המתסכלת של בן הזוג לבין האישיות שלו ולא להעביר עליה ביקורת.
  • לראות גם את הדברים הטובים שהיו בעבר ושישנם בבן הזוג עבור הקשר הזוגי בצד ראיית התסכולים. היכולת הזו מאפשרת להפריד בין הדברים הטובים לדברים המתסכלים בלי לצבוע את הקשר כולו בצבעים שחורים.
  • כשעולים הקונפליקטים הגורמים לתסכולים ולתחושות קשות יש להישאר בתוך הקשר, להמשיך להקשיב מתוך הלב, להבין את עולמו של בן הזוג כפי שהוא ולא כפי שאתם מפרשים אותו מעולמכם. לא לברוח ממנו או להימנע מלשוחח איתו ישירות וגלויות ומהמשך הדיאלוג. לא להתעלם ממה שעולה אצל בן הזוג דבר שגורם לו להרגיש שמבטלים אותו ושוללים כליל את המהות שלו ומשאיר אותו עם משקעים כבדים שקשה לו לצאת מהם.
  • במקום למתוח ביקורת על בן הזוג ולהאשים אותו, לראות כיצד ניתן ליצור גשר איתו, להבין את מקורות ההתנהגות והכאב שעומדים מאחורי ההתנהגות שלו ולחפש דרך משותפת שתענה על הצרכים של שניכם.
  • לדעת לעצור בזמן כשרואים שבמהלך מריבה הדברים מידרדרים למקומות הרסניים.
  • לדעת למצוא דרך של פיוס מתאימה ויציאה מהירה מתוך המריבה והוויכוחים כדי לחזור בהקדם האפשרי לקשר הנעים והמספק.
  • לדבר על הקשר הזוגי תוך שימוש במילים של “ביחד”, ברבים ולא ביחיד, כמו : אנחנו, שלנו , לדוגמא, במקום “אתה צריך…” לומר “אנחנו צריכים…”

כן. זה, לפעמים, קשה אך אם רוצים להצליח בנישואים וחשוב לכם הקשר הזוגי, תתחילו לשנות את אופן הויכוחים ביניכם, גם אם אתם צריכים לעשות את הדברים באופן מלאכותי. גם אם זה ייעשה בתחילה מזויף, אך בעקביות ובהתמדה, היחסים לבסוף ישתנו וייעשו מוצלחים הרבה יותר. לקבלת טיפים נוספים לחידוש האהבה בזוגיות לחצו על הקישור.